שיחה עם חברה

הנה, הסתכלת על הכל ממקום גבוה, את רואה כמה ראית?רוצה שתראי כמה ראית. ראית את המשפחה שלך, ראית אותה, ראית את אח שלך, וראית את הבחירות של כולם – גיברת, מבחינתי גדלת כעת!זה בדיוק מה שחשבתי להגיד לך: תהיי בחמלה כלפיה, קשה לה יותר ממה שקשה לך, לכן היא נלחמת. לכי תדעי איזה גילגולים תוקעים אותה. הנשמה מתייסרת כך, בסירובים האלו, אבל זו דרכה של הנשמה ללמוד. ואז כתבת על אחיך ושוב זה בדיוק מה שרציתי לכתוב לך: הוא בחר בה, זה השיעור חיים שלו ללמוד להעריך את עצמו וגם לשים גבולות. המחלה היא שיקוף של המציאות שהוא יוצר.

 
כל המתרחש הוא שיקוף של מה שיצרנו – לכן בערב שבת הסברתי לך איך אנחנו בוראים. סגרנו את הטלפון ואני שואלת את עצמי למה הייתי צריכה לדבר איתך על זה, כי את עוד לא מוכנה.. לרעיונות האלו, קשה לך לראות את חוקי היקום בכיוון הזה… את עוד לא מוכנה להכיר בהם. אבל הנה, את מוכיחה לי שכן.. אנחנו כל הזמן בוראים גם אם אנחנו לא מכירים בכך או לא רואים את זה. כל מחשבה והרגשה מתורגמות לדבר שנעשה בעולם: למה אסור לדבר לשון הרע? למה כולם מדברים בדיוק על זה עכשיו.. ? כי הדיבור הוא הלכה למעשה.. זה מתורגם למשהו ביקום. במובן מסוים, האדם יצר את הנגף הזה – זו תמונת מראה למה שעשינו לכדור – כאנושות. חנקנו אותו… עכשיו זה בדרכי הנשימה שלנו. בשנייה שנבין שזה בידינו: נוכל (לקחת אחריות קודם, להכיר בזה שזה שלנו ואז) לשלוח ריפוי לכל ולחדש את הנשימה. איך נעשה את זה? נאהב. נאיר. נהיה האור שאנחנו ונכיל חמלה … ונעצור לשון הרע וכל מחשבה שלילית של פחד או חרדה או עצב – נבקש בלב להתמיר אותם לאהבה ולאור. נקבל את עצמנו, נסלח.. נקבל את מה שבא – כי כל מה שבא הוא טוב ושפע, ואלו אנחנו המוגבלים שלא רואים מספיק מגבוה שאילו היינו רואים.. היינו רואים רק טוב. אלו הכלים: לראות רק טוב בכל דבר שמתרחש. לאמן את עצמנו בראיית הטוב. לחוש ראויים להתעלות מהמימד השלישי של הסבל והפחד והשליטה. אני עושה את זה בדבקות: כל מה שעובד לי.. תורה, יובל, 7 להבות הבריאה. אני לא מוכנה להיות בפחד ובשליטה יותר… אני רוצה לברוא את הגן עדן כאן, לכולם, עלי אדמות… שיהנו מהטבע, מהצבעים, מהירוק, מהפריחה העצומה שמתרחשת כעת מהחופש להיות מי שאנחנו מבלי שיצמצמו אותנו, חופש ליצור… תענוג: תחשבי איך הכדור מרפא עצמו עכשיו כשכולם מסוגרים בבית… איזו הבראה זו לאמא אדמה.. ההבנה הזו נותנת מרגוע ללב שלי ולבטן.

השבת הקרובה תהיה חשובה ביותר. אנשים בכל העולם מתכווננים למדיטציות של ריפוי. אלינו זה יגיע קודם, אח"כ לארהב.. מארגנים מדיטציה גלובלית שלא היה כדוגמתה קודם.. בזמן שלנו זה יתרחש ב 05.04.2020  בשעה 05:45, למשך 20 דקות עיקריות. אני עובדת על להיות מוכנה להחזיק תדר כזה של ריפוי, וגם מתרגשת מאוד.. להיות חלק מכולם, בכוונה טובה כזו. תראי, איך זכינו להיות בזמן הזה.. מכל הזמנים כולם, אנחנו אני ואת, ביחד בזמן הזה… אני מידי פעם חושבת על הזמן הזה בראי ההיסטוריה. עוד 50 שנה כשנסתכל על עכשיו.. כל מיני נשמות שלא נמצאות פה.. איך להסביר? אנחנו השחקנים הראשיים בסרט הזה, וכל האקשן הכי גדול נמצא אצלנו על פני הכדור הזה,  שיא הרייטינג, מרכז היקום, ואנחנו זוכים לחוות אותו בכל כולנו. זה קצת כמו שאני חושבת  על איך זה היה לחוות את בריאת העולם.. ממש להיות שם, כשרוח אלוהים מרחפת על פני המים. אני חושבת על כך כבר כמה שנים, וכל פעם כשאני שוב "שם" יש לי ממש צמרמורת.. אפשר להרגיש את הניקיון הזה של עדן, את העדינות, את הליטוף. בצורה הנכונה של הדברים.

את רואה? התכוונתי להשאיר לך חיוך וכמה מילים, קיבלת מונולוג. עכשיו זה ככה.. אני מתחילה לכתוב זה לא נעצר. אני צריכה לעצור מתוך החלטה אחרת זה ממשיך לזרום כך. בחיים לא דימיינתי שכך יהיה. עצרתי את הכתיבה לשנתיים, פעם, והיה לי נורא  קשה לחזור לכתוב, אבל רציתי כל הזמן לכתוב מהמקום הנכון. שזה יצא נכון ממני… ממש היה לי קשה לכתוב. ועכשיו להפך.. הקושי הוא בלעצור.. בלצמצם. 
כל החיים שלי התנועה היתה כדי לקבל שפע, כי היה חסר לי. כל החיים נלחמתי לקבל שפע, אני לא מכירה את הצד האחר, של להיות בתוך השפע עצמו. אני כעת כך מרגישה, שאני בתוך השפע עצמו. ככ הרבה אור.. בחנוכה היה מסנוור, מה יהיה בשבת הקרובה? מה יהיה בליל הסדר? מה יהיה בשבועות?רואה? אי אפשר לעצור :- ) Send 

אה.. לא נגמר: אין לך ברירה אלא להבין. את בחרת לעבור את זה עם היקום. את תמשיכי איתי לשלב הבא… עכשיו אני גם מבינה למה קיבלת אותי בחיים שלך :- ) תסכימי לשחרר דפוסי מחשבה. בשבילך זה קריטי. תהיי יותר גמישה במחשבה שלך. תדמייני קצת אולי. את הדבר הכי הזוי שבא לך לדימיון וכשהוא מגיע, תקחי אותו יותר רחוק בדימיון, עוד יותר הזוי, עוד יותר מוזר.
עדיין לא נגמר: הרבה יעזבו אותנו כי זו בחירה של נישמתם במסגרת הבחירה החופשית. יש כאלו שלא יכולים להגשים את ההתעלות בגוף הנוכחי שלהם, או על פני הכדור – הם יעשו זאת בדרכם.

למה קשה להכיל? קשה כשזה חס וחלילה מישהו קרוב אלינו. זה נכון שכל אדם הוא עולם – אני מבינה מה קשה להכיל :- ) אבל רציתי להסביר שנכון שכל אדם הוא עולם, אבל מה שאנחנו מכנים "אדם" הוא מלבוש. הוא התגלמות מסוימת של נשמה מסוימת. הנשמה היא הרבה יותר מהמלבוש הזה. כולנו, אנחנו למעשה חליפה, בגד – פנים – צד מסוים של הנשמה שלנו אבל היא עצמה – הרבה יותר מזה. יש לה הרבה מאוד פנים. כשמבינים גילגולים, כשמבינים קארמות, וכשמבינים שלאחר יש בחירה שונה משלנו – אז אפשר בהחלט להכיל את זה. כל עוד לא נופלים חזרה למימד שלישי של צער (או מקשיבים למשפחות ומה שעובר עליהם). אני לא אומרת זאת מתוך חוסר חמלה: להפך, ליבי איתם. לכן גם יש לי עיניים בגובה העיניים.. שאוכל לחוש חמלה כלפיהם.. אבל בגבוה.. הגבוה מספר סיפור אחר לגמרי: בסיפור הזה אין באמת אבדן. יש אולם עצום של תלבושות, יש במה ויש צופים ותיאטרון..ויש שיעורים לבחירתנו (מה נרצה ללמוד) ואנחנו מחליפים דמויות כדי ללמוד דרכן על נקודות מבט שונות על דבר מסוים. זה מפתח אותנו בתור נשמות. יש נשמות שעברו גילגולים קשים ואז מקבלים גילגול יותר קל (אלו אותם אנשים שיותר קל להם בחיים והכל מסתדר להם). ויש נשמות (הן  מתנהגות כמו ילדים ממש.. )  שביקשו ללמוד דברים מתוך הקושי עד שילמדו לשחרר.  וצריך לכבד את זה כל הזמן, את הבחירה החופשית. היא תשאר חופשית.. לכל נשמה. בתור עצמנו, נורא קשה לנו כשמישהו לידנו סובל. אני נגיד, לא יכולה לשאת את זה. אבל כשאת אמא, או מורה, את יכולה להבין את הקושי של הילד שלך או התלמיד שלך. את לא תעשי לו את השיעור יותר קל וגם לא יותר קשה כי חשוב לך שהוא ילמד. ואת לא תקלי ולא תקשי מתוך חסד ומתוך שאת רואה אותו וכמה הוא אכן מסוגל להכיל..  קצת כמו אימונים… יש קושי שדורש יגיעה ומנגד – ניתנת התמיכה שמלווה את זה. זו תמיכה של הרבה אהבה אמיתית ואור טהור. זה עוזר להסתכל על הדברים ככה.. זה לא אלוהים מעניש, זה אלוהי החסד: חסד בשיעורים ש"הוא" נותן לנו. לקחת אחריות על כל הפעולות והמחשבות והרגשות שלי.. להבין את הקשר בין המעשה שלי לבין מה שקורה לי וחוזר אליי. אמרת בעצמך: סיבה ומסובב. זה ההד שחוזר אלינו.

העולם הבל הבלים, אמר קוהלת.. ההבל הוא שיצר את היקום, תארי לך מה יוצרת מילה :- ) זה כמה שזה עוצמתי. לכן פסח: חג חירות, ניקיון – הניקיון במחשבות וברגשות שלנו. לזכך את החומר. זה גם ניסן = ניסיון +נס.    
פעם, היה מבול :- ) העולם הושמד כמה פעמים…בעבר. היתה "אמורה" להיות מלחמת עולם שלישית… עכשיו הוחלט לא להשמיד את הכל אלא לתת לנו לעשות את השינוי לכן שבת הקרובה, שבת הגדול… חשובה, לכן המדיציה של הריפוי הגלובלי, חשובה. ולכן אני חושבת שכל המתרחש כעת: הוא חסד אחד עצום. הוא ללמוד שיעור קשה מאוד – ברכות ועם תמיכה. יש לנו הרבה מאוד תמיכה.

שנגדל?