דויד ובת שבע ורות ובעז, התבוננות.רות באה אל בעז ורצתה לאסוף את השערים, ותוך כדי - למצוא חן בעיניו, כדי להמשיך את הזרע, לנעמי (לא יודעת כמה מזה היה עבורה עצמה). כשבנות לוט באו אליו, בסדום, כי  היתה סכנה להמשכיות הזרע, הן שכבו למרגלותיו והשקו אותו. כאן, רות שוכבת למרגלותיו, ולא כתוב שהוא שתה יין, … המשך קריאת הפוסט זוגיות

זיווג בין שני הפכים הפוכים, בקדושה, זה חיבור שמושך שפע, התולדות של הדבר, תהיה בזה ברכה, עשינו יפה, מביא טוב.חיבור לא נכון, יביא את ההפך, קצר, נורה שרופה. יאנג ויאנג, גבר ואישה, ימין ושמאל.הזכר מתחבר לאור העליון ומעביר אותו והאישה היא כלי, מכילה את האור - היא מביאה פירות ופיריון. כששני דברים שהם במחלוקת, מתחברים … המשך קריאת הפוסט חיבורים נכונים

06.2020 אני חושבת שתנודות הרגש שאנו חווים לאחרונה, קשורות לשערים. אלו עוד שכבות של רגש שמבקש ריפוי. אצלי עולים פחדים קיומיים (היום זה כעס על דברים עקומים ולא ישרים או חוסר יעילות, ותסכול). בימים אלו, עולה משהו קשה ממש מול הפרצוף ובתוך הגוף, בחוויה האנושית, וכשמצליחים לעשות חיבור לשמים ולארץ (בין האנוש לנשמה), לדעת את … המשך קריאת הפוסט תנועות כוכבים והתבוננות

מגולגלים צמריריים משהו כל הזמן מושך אותנו… לאן? למה? להתפתח,למצוא עוד מפתח,להתגלגל,פנימה אל תוך גוף,ואז החוצה מהגוף,להשתולל,ואז להתגלגל שוב,פנימה והחוצה וחוזר חלילהשוב, ושוב ושוב, ושוב ו-שוב…הננו אנו, אבל לא תמיד כל ע(ו)צמותינו. לפעמים השוונצים הצמריריים שלנו אוספים אל תוכם חלקיקי צמרונים אחרים,פשוט מתוך האלקטרומגנטיקה, המשיכה - מדביקה ואולי אף מדבקת -מתוך ליבה של האחדות ברקמה … המשך קריאת הפוסט מגולגלים צמריריים

במקום שאני מתרוקן ונגמר, מתמלא הינני אינסופי.על הנצח שמנצח,בגאון,בכל מקום,את אינסופיותו. הכל דומםהכל פועםהאין נוכחואומר כך:הכל כפי שהיה, כפי שיהיה,מתחדש,רוחש, לוחששואג: תהיה! החיים נכתבים בכלי כתיבה פילאי,האינסוף מתפתל ומתהווה לאופק,שואב אל תנועתו,את הכלום שהכל בתוכו. האדמה רוטטת,ממגנטת -גשם שמתגשם.מכילה,מתמלאה -ועולה השמיימהבלהבות שזורותשזורמות לבָּהמעצבות תמונות נוף בלשונן,שלא מהעולם הזה,מתוך הכדור הזה. הרוח מניעה,לכל הרוחות,את כל התנועות,ואת … המשך קריאת הפוסט על הנצח והאינסופיות

נשאלתי לאחרונה, איך אפשר להגדיל את הכלי, אז אחת הדרכים, היא התפעלות! ומה יותר טוב מאשר מן הבריאה בעצמה? להלן הסיפור. אז בתום החודש לאמא האהובה, נפגשתי עם א', בבת גלים, בת גלים, 25.10.2021 - "במקום בו עצרנו את הזמן, ופשוט נכחנו בפיסת מרחב מן היקום." (א') זכינו לסרט נשיונל ג'יאוגרפיק פרטי משלנו, בזה המרחב … המשך קריאת הפוסט בין ימים ובין לילות, לפני הסעודה

אז - שוב עזבתי את הארץ,ושוב אני מאבדת אמא (זו שילדה, גידלה ואהבה אותי לא משנה מה).וזהו, בזה נגמר, אין לי עוד אימהות לאבד. הפעם הראשונה שצעדתי, היה בגיל 9 חודשים, בחורשה, בסמוך למקום בו גדלתי. אבל אני חושבת שעד ה 19.09.2021, לא ממש יצאתי מתחת לשמלה של אמא שלי לצעדים עצמאיים משלי לא משנה … המשך קריאת הפוסט מסע, אמא הלכה, 15 אימהות הגיעו

(1) באחת המעשיות, ר' נחמן מברסלב מספר לנו על הכיסופים להגיע לקצה ההר שבקצה ההרים. האדם עושה מסעותיו וחוצה את עמק השדים שלו אחרי שנלחם במלך השדים, עובר עוד הרבה עמקים כאלו של מאבקים, עובר את כל ההרים בחייו כדי להגיע לקצה ההר שבקצה ההרים. הוא מגיע להר הזה וכעת יש לו עלייה לבצע. הוא … המשך קריאת הפוסט הדרך, המלך ודרך המלך

אכן משימה לא פשוטה ולא קלה בכלל להיום, אבל נראה שיש התמודדות ממש טובה ונכונה עם הדברים, לתחושתי. זו הצעת התבוננות: ההתמסרות ומסירות הנפש הן של שניהם: אברהם (חסד) ויצחק (גבורה), הן הביאו אותם להוויה, הן שמלמדות אותנו היום מהי מידת הגבורה ומהי הנצחיות (חזרה לשאלה: את מי אנחנו עוקדים?), אולי אין גבורה גדולה ממנה … המשך קריאת הפוסט העקידה

קראתי את כל ההגדה (מצאתי יין שלא ישבית אותי), אבל זה היה ליל סדר שונה. אני זוכרת איך חוויתי אותו במושלמות בשנה שעברה, והשנה - היה משהו אחר. לא היה לי כח להכין אוכל, והיו רק הברכות. זה עדיין היה ליל סדר בליל ירח מלא, והרגשתי שהוא משתתף איתי. איכשהו, הוא נכנס לחדר ונכח איתי. … המשך קריאת הפוסט דבר אל בני ישראל לאמר

הרבה מהצורה בה אנחנו מתבוננים בחיים שלנו ובעולם מושפעת מסיפור החיים שלנו - ממש המילים שאנחנו בוחרים, כדי לתאר מה חווינו. בריאת מציאות חדשה, כלומר העתיד - נובע מתוך שינוי סיפור החיים שלנו. משמע: כשנצליח לשנות את סיפור החיים שלנו, אנחנו למעשה משנים את נקודת המוצא, וברגע שמשנים אותה, משתנה גם העתיד בהתאם. זה חלק … המשך קריאת הפוסט שיכתוב הסיפור מהעבר כדי לעגן הווה ועתיד כלבבי

אחד התחביבים המוזרים שלי, הוא לצוד שערות על השטיח... אני לוקחת גליל סלוטייפ עבה, חותכת חתיכה ומלפפת אותה כדי לסגור למעין טבעת, לתוכה אני מכניסה 4 אצבעות ארוכות, וככה יושבת בכל מיני תנוחות על השטיח, וצדה שערות שנטמעו בו. זה ממש כמו לצאת לצוד, כי כל פעם נגלית לי עוד שערה וכל מיני חלקים בגוף … המשך קריאת הפוסט לצוד שערות מהשטיח

זה לא יאומן, יש בתוכי חלק מבועת, שלא מבין מה עובר עליו, מה רוצים ממנו, לאן הוא בכלל, ולא יודע את עצמו לדעת, ואחרי כל "אירוע" (או שיעור, או התנסות, או דבר התמודדותי ריגשי) הוא מרגיש שנישמתו יוצאת (איזו נשמה? אי אפשר בכלל פיזית לנשום. לנשום זו פריוילגיה)... ואז, אחרי שכל זה עובר, רק טיפ … המשך קריאת הפוסט צוקהרה לאחור