מאחדות לדואליות: מלך הוא…

מדואליות לאחדות: מלך הוא…
מלך הוא מי שפנה פנים אל פנים אל כל הפנימיות שלו, והאיר אותה, הייטיב אותה, וכעת מנהיג כל ממלכתו ומדינתו הפנימית בכנות ונוכחות.

אם צריך פירוט, אז בבקשה, אני אישה, זה יכול לרדת לפירטי פרטים… שהרי הינני הפירוט של האור של הזיכרי שלי:
מנהיג ראשית את גופו (איזון בין עשייה למנוחה, תנועה להרפייה, מגע טוב אוהב ונכון, עדינות, תזונה להבדיל מאכילה גסה ובהמתית, מולך ביצר ויודע להשתמש ביצר לפי דרכי התורה שנתנה לנו במדויק את דרך האהבה עצמה, אדם שיודע לעדן את עצמו, ועוצמתו ונמצא במנעד העדין, כי כדי להיכנס לגן עדן, צריכה להיות נוכחת העדינות על כל גווניה הדקים ביותר).
בשפת היהדות זה מנהיג מתוך הנפש האלוקית את הנפש הבהמית.

ברגשות: מנהיג את רגשותיו (זה לא לבטל אותם, לא להתעלם מהם ולא להדחיק אותם – זה להסכים להרגיש אותם מבלי שזה ישפיע או ישנה את העוצמה הגבית והנוכחות הגברית היפה והטובה, זה אדם ישר, שמקיים אמת בתוכו, נוכחות בנוכחות מלאה, לא מזדהה עם הרגשות – ולגברים עיקר האתגרים הם כעס, תוקפנות, אלימות, כוחניות, אגו, שליטה..וכל מי שמונַע מתוך רדידות… זה לא עבורכם, הצופים בכדורעגל..) אדם שהוא אמיתי עם רגשותיו,, ומתעל אותם לחמלה ומתאזן בקו תפארת.

במנטלי: מנהיג את מחשבותיו, מיישר שיכלו לפי שכל אלוקי, לומד!  מבריא את כל המחשבות החולניות שהתעוותו מתוך הנפרדות שחווינו. מבטל העצמי, האגו והאנוש שהוא בפני בוראו, ומבין שהוא כאן לשרת את הבריאה ולא הבריאה לשרת אותו – ההפך הוא הנכון. ויודע לעשות זאת מתוך ענווה עמוקה ושלמה ומלאה.

אולי נדרש גם להסביר מהי נוכחות, כי גברים רגילים לפרוס את הנוצות טווס שלהם ולהתהדר, או את החנות ולהתהדר בטיפות הסרוחות שלהם.. (לא, זו לא שנאה, ככה התורה מתארת את כולנו כי כולנו באנו .. מטיפה סרוחה, שיזכור האדם כי מעפר בא, והנשמה, היא חלק אלוקה ממעל, ויזכור מי מולך על מי ולאן פניו ולאן אחוריו) – אז לא – זו לא נוכחות.
נוכחות, משמעה, ככל שפניתי פנים אל פנים אל הפנימיות שלי, אני יותר מכיר אותי, בהתחלה אני נעשה מודע, ולאחר מכן, אני מכיר בכל חלקיי (מודעות = דואליות, הכרה = אחדות = אחד). נוכחות מלאה, משמע מלוא תשומת הלב שלי, כלומר, אם אני עכשיו מקלידה, אז אני לא חושבת על האוכל שנשרף על הגז : ) אם אני כעת עם אדם, אז כל אולי איתו… ולא בטלפון הטיפש! נוכחות מלאה = לב+מח = אחד. נוכחות מלאה = לכבד המרחב של האחר, מתוך יראה, שלפניך עוד חלק של הבורא, כמו הבורא עצמו. לכבד את החכמה שבו גם אם אינך מזהה אותה. דע כי יש בו חכמה, דע כי יש בו אהבה, דע כי הוא (כל הוא, מן דהוא) עשוי אף הוא מחלק אלוקה ממעל.

ישר ותמים היה עם אלוקיך!

זה בתור התחלה.

מתקדמים, שהשיגו כל זאת, תפנו בפרטי להמשך…