מזגן

המזגן בסלון מטפטף (הפילטרים נקיים למשעי). 
בעלי הדירה הזמינו טכנאי לבדוק, בדק ומצא שיש לפרק תקרת הגבס כדי לתקן חלק שאין אליו גישה, כי כך עשה מי שהתקין את המזגן ועשה את הגבס (עבודה לא טובה שמביישת את המקצוע). בעלת הדירה דירה איתי, והתנצלה ככ, על כך שיהיה בלאגן וליכלוך, שהיא יודעת כמה אני שומרת ומנקה… 
ואני פשוט התחלתי לבכות (אחרי שסגרתי השיחה, לא בפניה) – נהרות של דמעות.. 
על מאיזה מקום זוועתי באתי והייתי בו קודם הדירה הזו ובעלי הבית האלו – שמה שמטריד אותה, שאני! אצטרך לנקות. ושהיא ממש מנצלת בפניי!

מה שיושב מתחת לזה, אלו תהומות של הכרת תודה… 
אח"כ: באיזה פאקינג מקום מעוות הייתי קודם??? 
אח"כ: אם אני בוכה ככה מננומטר של "פירור" אהבה, מה יקרה כשהלהבה יחזור? איפה אני אשים בתוכי את כל העוצם אהבה שהוא? איפה זה יכנס?? איך בכלל זה יכנס? על שפירור אחד – ממלא כל כולי – מה אעשה עם עולם ומלואו של אהבה? איפה זה יכנס?? אני כבר רואה לנגד עיני נהרות של דמעות, שנקוות לאגמים מלוחים, שהופכים לימים גדולים וכש "כמים לים מכסים" ואני לפתע, מבינה איך בדיוק היה פה מבול! מישהו… בכה תהומות של אהבה מהעיניים שלו….. כמוני.

כל העבודת מים הזו!! על כל המנעד שלהם! ביסודיות! כי מים הם ביסוד.. כיסוד. 
אני חשה עצמי כמנעד כל המים מבריכה עליונה עד לתהומות רבות, וחזרה… אד מן הארץ, מתאבך בשמיים, ומתגשם במטר, ויורד כגראופל, מתגבש לקרח, לקרחון עד, ומתנמס בחום של המסת "האבנית" וכל מה שמאובן בו, שהמים מפשירים, ומעצבים (עצב) את הצורה של הקשה ביותר, של האבן, והסלע, שממנו כשמכים בו (כמה היכה אותי!!) יוצאים ממנו מים – נהרות.. ונהרות.. הם נהורא. …. איך אדם סופי יכול להכיל בתוכו האינסוף? איפה יש בי מקום למקום???? איפה?? 

אוח זה ככ מיותר לשאול, הרי.. כבר אי אפשר להיות במצב שאלה כשאתה במצב תשובה!

איפה?
שהרי הכל מפוקסל ומקודד בתוך ה DNA בתוך חלבון, כל הבינה כולה בחומר אורגני שהוא עצמו התגבשות של.. תודעה.

איזו מן אישה זו? עם כל הילדות הנפלאות שלה, היא עצמה תמנון עם אינספור ידיים והבעל שהיה שנתיים במילואים כמעט רצופים, ומה שמטריד אותה.. שאני! אצטרך לנקות… מה????