ככה זה התחיל.. ככה הם החיים בגן עדן:
– "חם."
חם.
– "חם"… מה חם?? זה בידיים שלך, אתה אחראי לזה!" (אצבע מופנית ישירות)
הרבה אור.. יוצא חום.
– "איזו מן לוגיקה עקומה זו? לך תביא את המָטֶה שלך ותסדר הכל"
ניתן אותו לשירותים המטאורולוגיים בראש
– "לא ממי!! אתה אחראי על המזג אויר אתה צריך לסדר אותו.
עכשיו אני יודעת איך חווה הרגישה בגן עדן!! היתה יושבת על קקטוס ומחלקת הוראות:
ותשב חוה על הקקטוס ותאמר לאדם:
"קום, אדם – לך סדר את המזג אויר."
יודעת מה? עובד על זה, אבל אני צריך עכשיו לנוח.
– "איזה לנוח? אתה חושב שאניח לך לנוח? אתה חושב שהנחתי לו לנוח? אפילו שהוא נוח.. "
ברור, שם הרי הכל התחיל… (בגן עדן)
אישה לא יכולה לראות את הגבר שלה לא עושה כלום…
– "יה! אתה צודק, אני באמת כזו!!! אתה יודע איך זה מהפנט להתבונן בכם עובדים? אני יכולה שעות!!!"
השאלה אם גבר יכול לעבוד שעות..
– "בטח יכול.. תראה אותך (בוהה בו במבט חולמני)"
*
אני חושבת שאם כל גבר ואישה יבינו את המשוואה הזו, ושזו דרך הטבע ממש.. כל השלום והשכינה יורדים לתחתונים וממלאים אותם!
והגן עדן, הוא ממש כאן! (ועכשיו, לא אח"כ… עכשיו)