עבודה פנימית

תזכורת לעבודה הפנימית:
יש להוריד הרגש לארציות לעשייה ולמימוש

אין שום מנוס מעבודה ריגשית.
מהי העבודה הריגשית? לקחת כל רגש, אחד אחד, ולברר אותו לעומקו ולרוחבו ולשורשו, להסכים להרגיש אותו, לבטא אותו מילולית וריגשית, להבין איך לשחרר אותו, ולשחרר אותו ריגשית דרך משפך הסליחה תודה אהבה וקבלה, ואז לקיחת אחריות ויצירת דפוס התנהלותי חדש, שיש לממשו במציאות לפחות 3 פעמים, ולהתמיד בהפעלתו כדפוס חדש חיובי.
זה מה שמאפשר לנו להתעלות.
זה הפינוי מקום למקום, ואז מתאפשר לו להתעבר בנו.

הכוחות שנדרשים לשם העבודה: כל הספירות, ובעיקר בגולמי חסד שהיא אהבה ללא תנאי לעצמי, וגבורה, היכולת להתגבר על רגשות קשים ובכך להגביר נוכחות ההוויה הגבוהה (שזה אחדות האדם והנשמה, חומר ורוח).

לצד העבודה הריגשית, יש להבין! כי כל מערך "התיקונים" הוא מערך ישן, מתוך קידודים שאספנו ברחם מכל הדורות הקודמים שלא הביאו אותם לתיקון עדיין, אך האני האמיתי שלנו הוא הוויה גבוהה ושלמה, ולא הירושה שירשנו, ועל כן, כעת כשכבר נבנה כלי איתן, ניתן להפעיל את כל האמת, משמע את השלם המלא. גם זה נמצא בתוכינו ומתעורר ככל שאנו מסכימים להעיר עצמנו לשלם המלא שאנחנו. וגם את ההבנה הזו, חשוב להוריד לרמת הרגש וממנו לכדי מעשה: איך מתנהגת אישה שלמה? ולהתחיל להתממש כך. איך מתקיימת אישה שאינה תלויה ולא חסר בה ולה דבר? ולהתחיל לחיות כך. שלם מלא מושך שפע ושלם מלא.

איך מפעילים את השלם המלא?
מזהים שאני זה לא הרגשות שבי, אני זה לא המחשבות שבי, ואני זה לא האמונות השגויות שבי – מזהים מי זה אני, ופוגשים את הנקודה האמצעית, הנקודת שבלב, מתפשטים מצורה ופוגשים את הבריאה, מתוך שקט פנימי ונוכחות מלאה של הינני.

בהצלחה!

בלב שלם