שובה

עד מתי?
מתי נשוב חזרה הביתה? 
חיק האהבה שאינה תלויה בדבר?
חיק האחדות?

חיק הבורא?
חיק התורה? והחיבורים שהיא מאפשרת לנו לחוש את בוראנו, שמצוותת היא עליונים ותחתונים במצוותיה?
עד אנה? ותינחם נפשי…

שובו בנים, שובו בנות.
שובו אל הלב הטוב והמייטיב.

הפנימיות יודעת היטב דרך הישר, הפנימיות יודעת היטב דרך הנכון, הפנימיות יודעת היטב את הלב! ודרך הלב.
אוי מה לך לב נשבר ונדכא… הכבדות שעל הלב, כי העמסנו עליו שלא בדרכו והוא מבקש את דרכו.
עזבו אותי, עזבו תוכחות – תקשיבו לקריאה הפנימית שלכם!
לנקודה היהודית הפנימית בכם.

מה זה אומר להיות יהודי עבורי?

האם אנו מבינים את התפקיד הזה?? 
והלא כשמתיישרים עם האמת, הכל מתיישר… אבל אנחנו לא רוצים להקשיב לקול הזה שכבר צועק צועק תשובה! 
אולי מספיק להתנגד לו ככ? אולי אפשר פשוט – להסכים לו?

כתיבת תגובה