תנועת הבריאה למן הבריאה הינה התפצלות ודואליות, עד הקיצוניות הכי קיצונית שהבריאה יכולה לשאת, ומרגע שהקצין בקיצוני, מתהפכת התנועה ומתכנסת חזרה ומתעלה להכרת האחדות.
זו לא תנועה פיזית מכאן לשם (למרות שיש גם תנועה פיזית מכאן לשם, במימד בו יש מרחב וזמן).
זו לא תנועה תודעתית מצמצום להתרחבות (למרות שזה גם בדיוק זה)
הכן והלא משרתים את הדואליות ולכן גם באלו ^ הדואליות מתקיימת.
האחד הוא אחד, שהכן והלא נחלקו ממנו.
והוא קיים ותמיד התקיים.
תנועה לעומת העדר תנועה, והאחד של זה: עמוד ענן.
רוצים עוד? בבקשה: כפתור ופרח (כפות ופורח). הרצון לקבל לעצמו אל מנת להשפיע.
לתנועה הזו יש הרבה משמעויות בכל הרבדים התודעתיים שלנו בכל הרבדים שבין רוח גמור לחומר גמור, ולכן בכל שכבת תודעה, יש הבנה אחרת, כי יש מבנה קצת אחר ולכן אנו עלולים לזהות הרבה קונפליקטים לגבי מהי אמת ומהו שקר. אך המבנה השלם הוא מבנה אחיד.
כשאני מבינה שיש מבנה של השתלשלות האור (דרגות צמצום מספירה לספירה) אני יודעת באותה מידה שגם אין מבנה. למעשה, הספירה ה 8 היא התחלת הדואליות: בינה.
שאלת התבוננות:
מה מאפשר לי לדלג מתודעת נפרדות לתודעת אחדות?
רמז:
הסכמה וקבלה של השלם (יש להעמיק ולהגות ב-מזה אומר).
Deep Water Path: Public 