כוונת הלב האחד
אני לא ככ יודעת מה בא לי לשתף… בדרכ מה שצריך לעשות זה לשים האצבעות על המקלדת והדברים נשפכים לתוך אותיות ומילים, רעיונות ופעימות של הלב.
אולי זה הדבר החשוב ביותר לדבר עליו עכשיו, פעימת הלב.
אנו להרגשתי, נדרשים להתכנס אל נקודה אמצעית, היא נקודת הלב, ולהרגיש, לאהוב ולסלוח ולהתייחד עם הבורא בתפילת הלב, ובגילוי הלב.
לרוב, המחשבה והמיינד מקבלים פיקוד, ומתחילים לנתח דברים במילים ורעיונות, בביקורת על צורה כזו או אחרת, שיפוטיות, אולי אפילו כעס שמסתיר פחד או רגש קשה אחר לא פתור.
למיינד יש הרבה,
ללב יש כוונה אחת והיא כוונת הלב.
זהו זמן להרפות הביקורתיות, בנו ובאחרים, ולזהות את כוונת הלב – בלב! ממש להרגיש… וזה משהו שאנו מיד יודעים על אדם כשמתבוננים בו, את כוונת הלב, כי זה לא דרך שכל, זה בדרך הלב.
הלב שלנו מחובר לאותה הליבה, והכוונה היא אחת.
זה נכון שהיא לובשת הרבה צורות, אך היא אחת.
אם אנו תלמידי קבלה, הרי שלמדנו את 10 הצינורות שדרכם מתגלמת אהבה:
אהבה באה לעיתים כחסד, ולעיתים כגבורה,
ואם אנו רוצים ליישב דברים ולהשכין שלום פנימי, עלינו להבין כי גבורה נולדת מתוך החסד (יצחק נולד לאברהם ואברהם הוליד את יצחק).
כלומר גם מה שנראה דין קשה ואכזרי, חשוב להבין ששורשו הוא אהבה, ויגיע יום שנראה ונרגיש את זה ממש. אנו לא רואים הכל, וכל אחד מתבונן מתוך עיניו ותודעתו הנוכחית אך כולנו מתבוננים על אותה אמת שעשויה מכל נקודות המבט שלנו, כי – בתחילת דבר, סוף דבר ואמצע דבר = הכל הוא אחד.
אחד = י"ג 13 = אהבה
כל הספירות עשויות מאותו אור אינסוף! ההבדל ביניהם: רמת הצמצום, שיולדת איכות שנולדת מתוך איכות וכו'. אנחנו גילום האור הזה, והוא מתממש בכל רמות הצמצומים כל הדרך מכתר שבכתר שבכתר (בדרגת יחידה) עד למלכות שבמלכות שבמלכות (שבדרגת נפש בנפש שבנפש).
אנו בעולם של העלם.. ולאט לאט מגלים ההסתרה שבתוך ההסתרה…
בואו נהיה אוהבים אחד לשני ונסכים לראות מבעד למילים ולניתוחים, ולהלך המחשבה, ונרגיש את הלב.
ונאהב, פשוט נאהב.
איך ישכון פה שלום?
אני לא יודעת, למרות שיש לי אי אלו השערות, אבל אני כן סומכת על האחד שבדק את אינסוף הצורות האפשריות ובחר בזו האוהבת מכל ומנהיג כאן את כל התנועות כולן בתבונתו ועפ"י רצונו. לכן, אנא כבדו אחד את השני גם אם אתם חושבים הפוך אחד מהשני (שזה בדיוק משמעו של השלם המלא, להכיל בתוכינו את ההפך הגמור לנו). אם מהלך הבריאה היתה פיצולים, התנועה כעת (בתודעה) הפוכה לעבר איחוד. גם אם על פניו לא נראה כך.
כשבא יעקב ועשיו יצא לקראתו במחנה גדול של חיילים למלחמה ולהרג, יעקב שרה עם המלאך. לא היתה שם הכרעה. יעקב התעורר לגלות שהוא ישראל, העלה להכרה, הכיר מי הוא (האני העליון). חשוב ללמוד ולהבין האירוע לעומקו, גלומים בו סודות עצומים מאוד שישפכו אור רב גם על הנעשה כעת, שמתקיימים גם כעת, זה הסתיים כך:
"וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ".
כמה פעלים!
רץ, חיבק, נפל, נשיקה! בכי.
Deep Water Path: Public 