יש לי גוף כדי לבטא באמצעותו את אהבתי לבורא.יש תנועות שאני עושה בגופי הפיזי שמחברות עולמות עליונים באור ישר ויש כאלו תנועות שהגוף עושה שמנתקים אותי מאור הישר ומחברים אותי לאטימות.ולכן כל דבר שאני מתבוננת בו, עלול להתעבר בי ולכן, אני אברר היטב במה אני מביטה, ואברר לעצמי האם זה מרחיב או מכווץ אותי. יש … המשך קריאת הפוסט נתיבי אור

כל מה שלימדת אותי, אמת צרופה ויפה ככ, ואת מה שלימדת אותי, אני חיה בי. זה הפך להיות אני. היציבות הריגשית שככ עירערה אותך (כי אני סערה, סליחה!) גיליתי שזה חלק מהרצונות שלי, יציבות ריגשית - כשהתבוננתי בך.אני, שתמיד הייתי בארציות בחירות, אך בתוכי הייתי כבולה מאוד - אני מעריכה היום מאוד את החירות שלי. אני יודעת … המשך קריאת הפוסט נקודה אמצעית שבלב

מה קורה לחלק הזיכרי שלי? שיהיה בריא! (לא רק שלי, כל הלהבות, הזיכרי)הוא אוהב את החירות עצמו, החרדה שלו היא על היציבות הריגשית שלו (לומדת מזה על הרצון האמיתי שלי שלא היה לי גלוי עד כה, סערת רגש שכמותי).בא החלק הניקבי, הופך לו כל סידרי עולם! בסערה ריגשית הכי חזקה שיש (אלוהים שתשמור, חומלת עליו … המשך קריאת הפוסט קונכיה ופנינה

ג' חלקי האחד להלן: חסד, גבורה, תפארת. תחזיקו: ארוך, עמוק, גבוה, ארצי. חלק א' הם החבלים שכרכנו, על ידינו, גופינו, עיניינו, תודעתינו, רגלינו, כח ההולדה שבנו, כדי להפריד עצמנו מהבורא כדי שתוכל להיברא בריאה. מרגע שנבראה הבריאה והתגשמה בגשמיות החומרית, אין צורך בחבלים אלו יותר וניתן להמיס אותם. מאחר ולחבלים האלו אין גשמיות, הרי שהם … המשך קריאת הפוסט חבלי משיח

יש עיניין גדול מאוד לגבי המבט. כולנו רוצים שיראו אותנו (לראות אותנו באור טוב ושתהיה יראה = תשומת לב ונוכחות).אך משאנחנו מקבלים את מלוא תשומת הלב מאדם שבאמת באמת רואה אותנו, אנחנו נבהלים, כי הוא מראה לנו את האור שאנחנו, ויש לנו פחד נטישה, ופחד אינטימיות מהאור הזה. חרדת האינטימיות... וחרדה מלהיות אותנטיים. כשהגבוה הניקבי (שנשאר … המשך קריאת הפוסט עוצמת המבט

משולחן העבודה הפנימית: 1. האם אני מזהה ורואה איך אני יוצרת בעצמי מניעות, ענישה או ייסורים לעצמי, כאקט של הגנה מפני פגיעה ודחייה? 2. האם אני מסכימה לשחרר את ההתנהלות הזו ולהתהלך בעולם כאישה שלמה וראויה, רצויה ואהובה, בלי פחד ובלי התנגדות? 3. האם סלחתי חמלתי והודיתי לעצמי על כך באהבה? 4. איך אנכיח הסכמה … המשך קריאת הפוסט משולחן העבודה הפנימית

זה פוסט על אהבה: למה אני מדליקה נרות שבת? יש הרבה תשובות לשאלה הזו, אך התשובה העיקרית היא, כי כך עולה הדבר מעומק ליבי. נתחיל?- אני מדליקה נרות שבת, כי ראיתי את אמא שלי מדליקה נרות שבת ומתייחדת עם עצמה ועם הבורא וכי היה בה נועם כשהיתה עושה את זה.- אני מדליקה נרות שבת, כי … המשך קריאת הפוסט למה אני מדליקה נרות שבת?

אני מרגישה שדיברתי ככ הרבה, ובמקום בו נגמרות המילים, מתחילה השתיקה ובתוך השתיקה חבוי הלב הנסתר שמבקש להתגלות, אך מתוך קדושת הודו אין למזוג אותו לתוך מילים.שם אני נמצאת. לתוך המקום הזה נולדה הנשמה שלי. למדתי לדבר עבור בני אדם, כדי שעל ובתוך המילים אוכל להעביר אליהם אור ועל גבי האור גלומה אהבה.דרך מילים כתובות, … המשך קריאת הפוסט מדואליות לאחדות: ציר ההרס

תזכורת לעבודה הפנימית:יש להוריד הרגש לארציות לעשייה ולמימוש אין שום מנוס מעבודה ריגשית.מהי העבודה הריגשית? לקחת כל רגש, אחד אחד, ולברר אותו לעומקו ולרוחבו ולשורשו, להסכים להרגיש אותו, לבטא אותו מילולית וריגשית, להבין איך לשחרר אותו, ולשחרר אותו ריגשית דרך משפך הסליחה תודה אהבה וקבלה, ואז לקיחת אחריות ויצירת דפוס התנהלותי חדש, שיש לממשו במציאות … המשך קריאת הפוסט עבודה פנימית

מה זה אומר עבורי לשוב בתשובה?זו תשובתי:לחזור - ראשית עליי להבין מאין באתי, שאבין לאן עליי לחזורבתשובה - מה היתה השאלה? מאין באתי. ושוב, היכן אני כעת, ולאן עליי לשוב אם אני מזהה עצמי כאהבה עצמה, הרי שבאתי מן האהבה,היכן אני? חשה רחוקה ממנהלאן עליי לשוב? לאהבה שלמה, לטבע שלי, לאותנטיות - אלייאם אני יודעת … המשך קריאת הפוסט תשובה

תנועת הבריאה למן הבריאה הינה התפצלות ודואליות, עד הקיצוניות הכי קיצונית שהבריאה יכולה לשאת, ומרגע שהקצין בקיצוני, מתהפכת התנועה ומתכנסת חזרה ומתעלה להכרת האחדות. זו לא תנועה פיזית מכאן לשם (למרות שיש גם תנועה פיזית מכאן לשם, במימד בו יש מרחב וזמן). זו לא תנועה תודעתית מצמצום להתרחבות (למרות שזה גם בדיוק זה) הכן והלא … המשך קריאת הפוסט מדואליות לאחדות: תנועה

עד מתי?מתי נשוב חזרה הביתה? חיק האהבה שאינה תלויה בדבר?חיק האחדות? חיק הבורא?חיק התורה? והחיבורים שהיא מאפשרת לנו לחוש את בוראנו, שמצוותת היא עליונים ותחתונים במצוותיה?עד אנה? ותינחם נפשי...שובו בנים, שובו בנות.שובו אל הלב הטוב והמייטיב.הפנימיות יודעת היטב דרך הישר, הפנימיות יודעת היטב דרך הנכון, הפנימיות יודעת היטב את הלב! ודרך הלב.אוי מה לך לב נשבר … המשך קריאת הפוסט שובה

אירועי חיים: עוגה. ביום שישי כבר היה מתוח, והבנתי שכל הסופרים עמוסים, שהבריות מתכוננות לבוא המשיח (כי אין מצב שהכינו כל זאת למלחמה) וחששתי לצאת 50 מטר מהבית לסופר הקרוב לבייתי, שהעוגה כבר היתה מוכנה, והיתה חסרה שמנת חמוצה כדי להשלימה. ותהיתי מה אוכל לעשות, שהרי חסר הסיום. וכבר חשבתי שהעוגה תשאר כך, נטולת סיום. … המשך קריאת הפוסט אירועי חיים: עוגה

מר.אות איך הבורא אוהב אותי? מידה כנגד מידה כשאני בתוכי במידה כנגד מידה ולפנים משורת הדין כשאני כלפי עצמי בלפנים משורת הדין, ובחסד גדול כשאני בתוכי בחסד גדול כלפיי. כשאני אוהבת אותי דרך ביקורתיות ושיפוטיות, הרי שזה מה שאני מקבלת גם ממנו. כשאני אוהבת אותי דרך בירורים, הרי שהוא מברר איתי. כשאני אוהבת אותו בפשיטות … המשך קריאת הפוסט מר.אות

כוונת הלב האחד אני לא ככ יודעת מה בא לי לשתף... בדרכ מה שצריך לעשות זה לשים האצבעות על המקלדת והדברים נשפכים לתוך אותיות ומילים, רעיונות ופעימות של הלב. אולי זה הדבר החשוב ביותר לדבר עליו עכשיו, פעימת הלב. אנו להרגשתי, נדרשים להתכנס אל נקודה אמצעית, היא נקודת הלב, ולהרגיש, לאהוב ולסלוח ולהתייחד עם הבורא … המשך קריאת הפוסט כוונת הלב האחד