תזריע

בשבת קראנו למעשה 2 פרשות: תזריע + מצורע
אלו פרשות שמתייחסות בהרחבה לדינים.

דינים אינם עונשים, אלו השלכות של תנועה שעשינו. 2 הפרשות האלו (ובכלל כלל המצוות כל ה 613 שקיבלנו, אחת עבור כל איבד וחלק בגוף בתוספת י"ג מידות הרחמים של הבורא) בעצם מבהירות כל הזמן את נתיב האור, היכן זורם האור (ולכן גם אהבה) והיכן ואיך אטום לאור ולא מקבל.
היכן שאטום לאור, זה מוות (כל דיני כרת) כי אין בהם חיוּת.

העיקר ב 2 הפרשות האלו, כל נושא לשון הרע.
לו היה לנו הֶרגש מפותח, היינו יכולים לזהות איך מילה לא מוארת שלנו על מישהו (במיוחד מישראל), מחשיכה אותו ולכן אותנו כפועל יוצא. כלומר, כשאדם מדבר סרה על אחר, מדבר ופוגע בעצמו – איך?
כמובן, חוק המראות.
כשאתה מדבר על אחר רע, הרי שדיברת על החלק שהוא מייצג בתוכך, ולכן דיברת למעשה על עצמך. והבריאה המנגנון שלה הוא "משביע לכל חי רצון" משמע כפי שאנו מבקשים ונוהגים, כך מתנהגים איתנו – משמע: אם אני מדברת סרה על האחר הרי שדיברתי עליי ככה, ומהשמים ומהארץ ינהגו בי בדיוק באותה צורה בה נהגתי בעצמי, כי זה מנגנון הביטוי של הרצון שלנו בעולם – כיצד אנו נוהגים.

ולכן,
יש להבין כי הכל אחד, וזה רק נדמה לנו שאנו מדברים על מישהו אחר בעוד האמת היא שאנו מדברים עלינו.

זה לא רק מעשה שמזיק, זה גם דיבור שמזיק (ולכן זה לשון הרע, שהוא מדבר רע ומנתק מהאור הטוב והחום והאהבה) ויוצר מרחקים שזה הפך טבע הבורא – וגם אם לא דיברתי, ורק חשבתי מחשבה לא טובה על מישהו – רק בעצם "עלה במחשבתו" כבר יצרתי.. חשוב להבין הנושא הזה עד לעומקו ממש… כי יש לנו כח יצירה בידיים (גם אם אנחנו מתכחשים, ולא נמצאים במודעות – זה עדיין מתבצע כי כך בנויה הבריאה).
מחשבות ורגשות קשים יוצרים יצורים קשים – שבאים אח"כ ומבקשים הזנה ואנו מאכילים אותם וכך מגדלים "חיות רעות" בתוכינו בדמות מחשבות ורגשות רעים ואח"כ נכנסים למרה שחורה ודיכאונות ומחשבות ש"עשו לי שתו לי לקחו לי" ואנו לא מבינים מאין זה בא.
שיבין כל אדם, כי לא מדובר על מישהו אחר, אלא על כוחות בתוך הנפש שלו וינהיג אותם בצורה נכונה.. (איך? אני מלמדת את זה בספירת העומר כעת ממש).

אנו בורחים מאחריות במקום לבחור בה וליישר הכל (מצפים שמישהו חיצוני יבוא ויגאל כשזה משהו פנימי שמתעורר וגואל ברגע שאנו בוחרים לקבל אחריות ולהכיר בהשלכות של כל מחשבה דיבור ומעשה שלנו).
הכל בא מתוכינו – לו לרגע אחד לא נברח מאחריות ונסכים לראות שזה כך, נוכל בכח גבורה להנהיג פה עולם שכולו חסד ונתינה.
מאידך – גם אל תיכנסו לשיתוק ושתיקה (כלומר – אפשר, לשם האיפוס.. וההתבוננות ואף מומלץ מאוד לזמן מה).

זו משמעות התפארת, האיזון ביניהם – והערב מלכות שבתפארת. הנהגת ההרמוניה הלכה למעשה.

שבוע טוב ובשורות טובות!