אדם חי למען התאוות שלו והיצר שלו, ומזין את האגו שלו. מה אם.. היית יודע, שיש אדם בעולם, שצם מתפלל ומוסר את נפשו ונישמתו בעבור גאולתך?איך אתה יכול להמשיך לעשות כל אשר עשית עד כה, ואינך מרגיש את הבושה הזו?בושה - על שמישהו מנקה אחריך, בושה על שמישהו אחר מתקן אחריך את מה שאתה פוגם.איך … המשך קריאת הפוסט בושה

בדידות. פעם, היו מלמדים ילדים מספרים באמצעות בדידים... כולנו בדידים.במובן מסוים, הרווקים והנשואים הם אחד, אותו דבר בדיוק - גם בין אנשים אנו לפעמים מרגישים לבד, שלא רואים אותנו, שאנחנו שקופים. זה אותו דבר. ההתבודדות היא שמבודדת אותנו מלחוש ולהיות האהבה שאנחנו. אנחנו יכולים לבכות עד אינסוף על הבדידות, ואנחנו יכולים לקום ולהתחיל לחבר (אותנו … המשך קריאת הפוסט בדידות

השלם. המסע חזרה הביתה, חזרה לטבע הרוחני שלנו, הוא למעשה מסע חזרה לאהבה, אחרי שרעינו בשדות רעים. התנגדות לקבל (כל דבר: טוב/רע, מציאות, מצב בו אנו נמצאים בחיים ברגע זה, את עצמינו וכו') זו התנגדות לבורא/לבריאה, כאומרים לו/ה: "לא הטבת איתנו" והרי לפי חוקי היקום הכל טוב ומייטיב, משמע נקודת המבט שלנו לא מסונכרנת איתו … המשך קריאת הפוסט השלם

אנחנו עוברים גלים כעת (ריגשיים, אנרגטיים..) ויש תנועה בין חיבור לניתוק, בין לבד ולביחד.הגלים נועדו שנברר אותם: נזהה את הלבד ונזהה את הביחד ונבחר את בחירתינו.אדם בוחר לבד, כשהאגו מוביל אותו.אדם בוחר ביחד, כשהאהבה מובילה אותו.וכשאנחנו מבצעים חיבור הדואליות (לבד+ביחד), לחבר שתי ההוויות והתנועות, יש להבין שאנו חשים לבד לא כדי להנציח אותו, אלא כדי … המשך קריאת הפוסט גלים וגילויים

מ"ב תחנות התעלות התודעה במסע בני ישראל בצאתם מעבדות לחירות, ממצריים למדבר. מ"ב תחנות: קברות התאווה שהתאווה קוברת אותנו בבורות שאנו כורים עבורה ומנסים למלאם לשווא. כל דבר מענג שאינו שומר על מידתיות, סופו לכלות ולהפוך לנגע. יש מידה וצורה נכונות למימוש תאווה (למען הפיריון, ועם האישה שקידשת וקידשה אותך). לשוב הביתה = תשובה = … המשך קריאת הפוסט מ"ב תחנות: קברות התאווה