14 סימני הסדר לפי הסדר

התכוונות ומשמעות הסדר של ליל הסדר

ליל הסדר = סדר היציאה מעבדות לחירות (בתודעה), מ"ב מסעות (שהם שם הבורא המפורש) שהם תחנות בתודעה לצאת לחירות.
את ההגדה כתב אליהו הנביא. משה לא מוזכר כדי לחזק את זה שהבורא בעצמו מוציא אותנו. נהוג לקרוא לאחר ההגדה שיר השירים, ולאחריו תהילים מלא (מלכות שלמה כנגד כל צורות הסטרא אחרא שרדפה את דויד = מלכות).
מיצר רע ליצר טוב
מאגו להעדר אגו = מרצון לקבל לעצמו לרצון להשפיע, ערבות הדדית, ואהבת לרעך כמוך

קַדֵּשׁ – קידוש לכבוד יום טוב, על כוס היין הראשונה מארבע כוסות
להתקדש, לייחד! עומד כנגד קדשה, גילולים. קדש עצמך במותר לך. יש ייעוד ותכלית, לייחד הדבר.

וּרְחַץ – נטילת ידיים ללא ברכה לפני אכילת הכרפס (3 לימין 3 לשמאל)
לרחוץ העוונות, חטאים, פשעים. רחץ עומד כנגד רצח.
"אני לא רוצה…ריבים/דעות פסולות/פחדים/מחשבות רעות/התמכרויות/דפוסים רעים וכו'" הבעת מיאוס מהרע – מתנקה. רחצה מהעבר.

כַּרְפַּס – אכילת ירק טבול במי מלח או בחומץ לפני הסעודה (ס' + כפר, כנגד 60.000 ריבוא שיצאו ממצריים)
טובלים המירורים/ייסורים/שיעורים במי מלח (כח הדמעות מרכך ומעלה הרע/מר/מוות וממתיק אותו = להייטיב)
מות לתום. תמימות הלב, אותנטיות. מה שהתמרמרתי עליו היה לטובה, כי הביא אותי לבגרות רוחנית.

יַחַץ – חציית המצה האמצעית משלוש מצות המונחות על השולחן, כסמל ל"לחם עוני", והחבאת אחד מהחצאים כאפיקומן.
לחצות המצה האמצעית (צמצם עצמו לנקודה אמצעית) לאות ד'+ו':
ו' לאפיקומן = הנסתר למעשה גלוי (הבורא נסתר במציאות אבל נמצא לנגד עיננו כל הזמן). לתת מתנה ערכית לכל הילדים שלא תהיה תחרות.
ד' מחזירים = ד' כנגד דואליזם שבבינה שתכליתו להוציא שלמות שמותיו, כינויו ופעולותיו.
הבורא צמצם עצמו לנקודה אמצעית (=ממוצע) כדי לבטא שלמותו.
את המשך הסדר עושים על ה-ד' (על הרע/דלות/דילול/דואליזם שיש דלת להעלותו ולהייטיבו)
כל הרע: הפחדים, החטאים, הבגידות, האיסורים והעבירות וכו שעברתי בחיי… איך הם הובילו אותי לאהבה ללא תנאי?

מַגִּיד – החלק העיקרי של ליל הסדר: אמירת ההגדה של פסח, ובה פסוקי התנ"ך, מדרשים ופיוטים על סיפור יציאת מצרים; אמירת חלקו הראשון של ההלל וברכת הגאולה; ובסופו שתיית הכוס השנייה.
מלשון גידים = תופר ומחבר הכל. אחרי יחץ (חוצאים) > מחברים הטוב והרע שמתבטל לטוב.
עצם ההגדה, לדבר אותה בפה הופך אותה לדבר קיים ומקיים כל אשר מדברים. לכן לדבר טוב ממש! לדבר שלום = שלם מלא, שלמות = שמחה.
משה לא מופיע בה כי מי שעשה כל הניסים = הבורא.
משה = מ.ה.ש = השם (מ.ה.ש = אחד משמות הבורא, מתוך ע"ב שמות, כוחו לריפוי).
לספר ביציאת מצריים = גאולת הדעת מעבדות לחירות. הכל מהלכים בתודעה.

רַחְצָה – נטילת ידיים שנייה לפני אכילת המצה
תוספת טהרה, בהירות (3 לימין 3 לשמאל)
להבדיל מ-ורחץ, כאן מוסיפים טהרה (רחץ = לנקות. רחצה = טהרה) כי עומדים לאכול את המצה (סודות גדולים). להוסיף טהרה = אהבה, ענווה, לימוד, מעשים טובים, מקווה. עבִירוּת = הצינור נקי, האור עובר ברהיטי המח.

מוֹצִיא מַצָּה – ברכת המוציא וברכת 'על אכילת מצה' ואכילת מצה
להוציא אמת מהארץ ולאכול את המיצוי שלו: מוציא לחם, אוכל מצה!
"… המוציא לחם מן הארץ" = מידת האמת מוציא אותה מהארץ, מברר את הרצונות להוציא האמת ("אמת מארץ תמצח")
"… על אכילת מצה" = ואוכל את מיצוי האמת, מיצוי הלחם הוא המצה (כולו רוחני), לחם האמונה, ולכן של רפואה. כל האכילה היא אכילה של פנימיות/רוחניות/אור הדברים כדי לחדש הטבע הרוחני שלנו = יציאה לחירות בתודעה.

מָרוֹר – אכילת מרור שהוא חסה או ירק מר, יחד עם חרוסת
חסה, יהיה …" ופריו מתוק לחיכי", הוא כבר מתוק, לא צריך להמתיק אותו, כי כבר מבינים את הפנימיות.
מרור = רום המעלות. המר שאתה אוכל, הוא מתוק (מרור = המרה, כבר המרנו לא צריך להמיר יותר, כי זה כבר טוב)
תיקון חווה (אם ניגע נמות. פתאום העץ מצא חן בעיניה, מה שהיא גינתה קודם. מרור = מוות > כבר לא!)
מרור מריר ממיר, המרה להמתקה, כך שהכל בבסיסו טוב!

ערב אינטראקטיבי נעים, לשתף את כולם, להשתובב קצת.

כּוֹרֵךְ – אכילת מצה ומרור כרוכים יחד, כזכר למנהגו של הלל בימי בית המקדש השני
כנגד אור מקיף. מרור = אור פנימי, כורך = אור מקיף. תמיד יש עוד… ואנחנו כרוכים עם הבורא. יש אינסוף להתפתחות הרוחנית, לשאוף לגדול בהתמדה.

שולחן עורך – סעודת החג
כנגד המזבח. העלאה לכל (הלימוד, האוכל, הדיבור) בקדושה וטהרה "תערוך לפניי שולחן נגד צוררי" נגד התאוות ומחשבות לא טובות ומזוייפות. מה יש לפניי? מה על שולחני? (עם מה אני מתמודד?) מה שיש על שולחני לעשות בקדושה וטהרה וכוונות טובות.

צָפוּן – אכילת האפיקומן
"מצפון תפתח הרעה" חורבן צור = ירושלים בבינינה. הצרה סוגרת עלינו וכשפותחים אותה מלימוד הנסתר, פותחים הסתר של הקב"ה. הכל ממנו, הכל הוא, ואין לבד מלבדו. מגלים את כל הפעולות שלו. צפון > נפוץ (להפיץ שם השם).
הבורא נגלה בנסתר ונסתר בנגלה.

בָּרֵךְ – ברכת המזון שאחרי הסעודה ושתיית כוס היין השלישית
שהברכה מחברת בין הנברא לבורא, שחפץ בנו ובכל מה שאנחנו עושים, אנחנו רצויים!. ברכה מחברת הדואליות. ברכת המזון מחברת הכל. הצפון יורד אליך.

הַלֵּל – המשך אמירת של ההלל והלל הגדול ושתיית כוס היין הרביעית והאחרונה של ארבע כוסות ליל הסדר
הלל קידוש השם. עולים לדרגת מלאכים, ומהללים הבורא (מלאכים = מחשבות טובות)

נִרְצָה – סיום טקס ליל הסדר, פיוטים ושירים.
הרצון שעלה בהתחלת הסדר (אם הקדש התחיל ברצון טוב להתקדש ולהתעלות), נרצה! התקבל ע"י הבורא.
משה לא מוזכר, כי הבורא גאל (לא מלאך ולא שרף ולא שליח = משה)

חד גדיא
דויד רצה לבנות את בית המקדש, עושה הכל בלב שלם ולכן הוא ניצחי. העם חוטא (או שהמקדש יחרב או העם), ולכן שלמה בנו בנה המקדש, דויד בנה את הכותל (ולכן הוא עומד עדיין: ניצחי). משמעות השיר, שלכל אחד מישראל יש חלק בבית המקדש, לכל אחד יש קיניין במקדש. קיניין המלך = קיניין הממלכה כולה.

אחד מי יודע
האחד בא לידי ביטוי ב 2 לוחות הברית והם באים לידי ביטוי ב 3 אבות, והם באים לידי ביטוי ב 4 אימהות שבאות לידי ביטוי ב 5 חומשי תורה, שהם באים לידי ביטוי ב 6 סידרי משנה, שבאים לידי ביטוי ב 7 ימות השבוע שבאים לידי ביטוי ב 8 ימי מילה (ברית) שבאים לידי ביטוי ב 9 ירחי לידה, שבאים לידי ביטוי ב10 הדיברות, שבאים לידי ביטוי ב 11 כוכבים שבאים לידי ביטוי ב 12 השבטים שמבטאים י"ג מידות הרחמים של הבורא ומ- י"ג מידות הרחמים מתכנס שוב לאחד:
י"ג מידות = 13 = אחד = אהבה

חשוב להשלים קריאת ההגדה ממש מתחילתה עם האות האחרונה של כל השירים (יש בהם סודות גדולים על התפרטות ואחדות שלמה).

נהוג אח"כ לקרוא שיר השירים (השלם המלא, קודש קודשים),
את כל ספר תהילים (מלכות דויד, שהתמודד עם כל צורות הסיטרא אחרא, כל הרע, שכל הערב הזה – אנו משיבים הכל למצב מקורי ולטבע הרוחני שלנו). מלכות = עולם העשייה.

שיר, ניגון תנועה (מהלב והבטן) מעלים לדרגת נשמה, חיה, יחידה (בהתאמה).