אנרגיה.
המשאב המרכזי שכולם רוצים עוד ועוד ממנו: אנרגיה.
אנרגיה היא אנרגיה, אך אנשים וישויות משתמשות בה עבור צרכים שונים, לפעמים עבור כוחניות, שליטה, הישרדות, חיוּת, בעלות, שררה, תאוות…
אנרגיה!
חיות, יצירתיות, ייצריות, עשייה, תנועה, חיים, חשמל, מים, רוח, אש, אטום, הרגשה טובה בגוף, שמחה, סקס, להביא חיים.
במובן מסוים, אפשר לומר שהאדם הוא מעין מכניקה תבונית שבאה ללמוד אנרגיה. למעשה כל שינוי, הוא שינוי אנרגטי, שינוי בתנועה:
מעבר בין רגשות הוא מעבר בין אנרגיות, בין תדרים ורטטים שונים.
תנועה פיזית בגוף היא תנועה של אנרגיה והשתנות של אנרגיה (חשמל, כימיה, מכניקה ועוד).
פוטוסינתזה היא התמרת אנרגיה.
למעשה, הכל הבריאה, עשויה אנרגיה (אם חוקרים את האטום מגלים שעיקרו הוא אנרגיה).
אז אם הכל אנרגיה, מה קורה כשמשתבש התדר? מה קורה כשיש "אנרגיה קשה"?
רגשות קשים?
"מחלה" "כאב"?
פחד, חרדה…
כל אלו הם שיבושי תדרים…
איך חוזרים לאיזון?
או – זה בדיוק מה שבתור בני אדם אנחנו לומדים כאן, לקבל תדר קשה ולהתמיר אותו.
איך נעשה את זה?
יש לנו שלל גופים, וכל אחד מהגופים שלנו עושה את זה בצורה אחרת.. וכשאנחנו פועלים מתוך מודעות, כוונה, הסכמה, ומתוך דעת עליונה (שהיא מעל לטוב/רע) נוכל לעשות זאת ביתר קלות ועם פחות התנגדות.
זה מעניין לראות, איך ברגע שהתנועות האלו מגיעות להכרה, האדם יוצר כלי חומרי שעושה את זה גם (דוגמאת שנאי, סטנפורמטור, אלטרנטור). גם האינטרנט הוא כזה לצורך העיניין, כדוגמא (התקשורת בקולקטיב מגולמת בכלי חומר: אינטרנט. מערך האותות החשמליים במח שלנו, פועל באותה צורה, רשת הפיטריות מתחת לאדמה – פועלת באותה צורה, רשת כל העצים שעל הפלנטה, מחוברת באותה צורה – ברור שגם בני האדם!).
כשאני מבין שעולה בי רגש קשה, כשאני מבין שאולי אני כרגע "לא מרגיש כלום" עליי להבין שנוצר בתוכי ניתוק ויש לחדש את הזרם… ועושים את זה מתוך בחירה באהבה, רצון, צורך ובחירה להתחבר לאהבה ללא תנאי בחזרה ולחדש את זרם החיים.
אני מרגישה שאנו עוברים ביומיים האחרונים הרבה מאוד שיבושי תדר, בא לידי ביטוי ב"מחלה", כאבים, תנודות ריגשיות או העדרן דווקא ובשלל צורות, כל אחד וגופיו – והמשימה שלנו תמיד, היא להשיב את ההרמוניה. במובן מסויים, אנו עושים תשובה ללא הרף וכל הזמן! שמשיבים האהבה על כנה שתשכון בנו ובכל הוויתינו.
התדרים הקשים, בין אם באים מהקולקטיב או מאפילה או מלא יודעת מה – כאן כדי לעזור לנו לגדול ולהתגבר (דיי לקורבנות!), ולהתעורר ולהפעיל את היכולות שלנו, לזכור מי אנחנו באמת.