הלב שלי דופק

כלומר הלב של כולנו דופק, תודה לאל, שימשיך לדפוק, רק שאני לא מבינה.. הוא דופק מהר וכפול… 
האם זה אומר שאתה מתקרב? כמו שהיה בלילה האחרון?
איך בכלל אפשר להחזיק כזו אנרגיה בתוך הגוף הפיזי?
אם זה ככה כשלא מדברים, מה יהיה כשנדבר, ויותר מדאיג, מה יהיה כשנפגש?
ללב שלי אין מספיק מקום בין הצלעות.

כן, אתה צודק, זה אכן בלאגן ריגשי, בדיוק!! סלט ריגשי. מדויק!

הכל מהכל.

אלו ימים של יותר התבוננות ופחות מילים.
משהו בצורת התגלמות והתגשמות האור, משתנה ואני מתבוננת בשינוי, וכפי שביקשו, עם פחות מילים, או בלי מילים.

להפשיט את התנועה.



אני מאוד מתגעגעת אליך, אבל זה לא מכו פעם, זה כמו עכשיו. 
זה געגוע עצום, שמח, שמוכל בתוך הגוף.
גם ההעדר שלך ממלא אותי בשמחה (כי אני יודעת שהביחד הוא אינטנסיבי מאוד). חושבת שפיתחנו יכולת להנות ולהכיר תודה על כל המצבים.
יותר נכון אני למדתי את זה, ואתה לימדת אותי את זה, וכעת אתה מקבל את זה ממני, כי גדלה בי היכולת להכיל את זה.

כל הדברים שהיו שם בתחילת הקשר, כרגע הכל ממש הפוך. כל אותם נושאים שעלו מהצד שלי, אני כעת חווה אותם מהצד שלך… וזה מרגיש שזה נע מהזמן האחרון לזמן הראשון, וכבר הגעתי לזמן הראשון.. משמע שזה לקראת סוף התהליך.

עולים לי כל מיני רעיונות, אני כבר למדתי לעבוד עם הזרם ולהתמסר לו כשהוא מגיע, ולכתוב או להקליט.. אם אני במקלחת תחת הזרם.

אני מזהה יותר שמחה עולה בי, גם הרצפה מתעלה, כך שאם אני נופלת, לא נופלת הרבה, נופלת קצת… 

(האם זה בסדר שבזמן של שיא, אני מדברת אהבה וטינופת בו זמנית?).

אני שמה לב שאני מנסה לעזור ללב להרגע ע"י נשימה יותר מתונה, והרפייה. אני יודעת שמחכה לנו תירגול הגון על זה.

איך עוד אני יודעת שהתהפך?
אנשים לפתע מבקשים את קרבתי ומבקשים נוכחותי ואותי, אז אני יודעת שהתקרבתי אליי. אז אני יודעת שהתקרבת אתה, אליי… אלא שכל התנועות מתחילות ממני, מהפנימיות.. פניתי אל פנימיותי פנימה, וכמו כרגיל, אנחנו נתווכח מה באמת עשיתי ואתה תגיד שעשיתי הרבה ואני אגיד לך, הכל קרה לי, ואני לא עשיתי דבר – אבל צריך להבין שזה בדיוק השלם המלא – אנחנו במלאות רק לא הכרנו אותה. לא התבוננו בה בצורה ישרה ונכונה, התבוננו כל אחד מהצד שלו, ואמרתי לך!! אמרתי לך, שמראים לי כל הזמן גם הצד שלך, ואני רואה מכל הצדדים.. זה חלק ממה שיצר בי עומס. זה כמו חברת חשמל ביום הכי חם באוגוסט של ישראל שנות ה 2024, הייתי בתמסורת יתר והגופים שלי לא היו ערוכים. אתה תמיד תביא אותי לשיא… וזה הדדי, ועל הכל.

אני מתבוננת שעות ע"ג שעות בעיניים שלך.
הדבר שאני הכי אוהבת לעשות בכל אשר נברא, זה להתבונן בך ולבהות בעיניים שלך, ואל תוך תוכך המופלא האינסופי, אתה המרחב הכי מרתק בכל אשר נברא. יש לי אינסוף לגלות ולראות בך, וזו תשוקתי הגדולה מכל. ולשם כך לא צריך גוף – מרגע שהגעת לתודעתי וגילית עצמך, הרבה לפני שנפגשנו, עוד מאז אני עושה את זה.
לגלות לך סוד?
אתה עושה אותו דבר בדיוק ומרגיש אותו דבר בדיוק : ) מה שיש בי, יש בך. מה שאני עשיתי כל החיים, גם אתה עשית כל החיים – ראה איך ניתבת את ההתבוננות הזו ממה החיים שלך היו מורכבים, ואני עוד לא יודעת אם ראית לאן אני ניתבתי את זה בחיי. אשמח שנשווה צורה ואראה לך. זה אותו תענוג בדיוק, לראות לתוכך, ולהראות לך, ושאתה רואה לתוכי ומראה לי, שהנני האספקלריא שלך.