מדואליות לאחדות: "לעשות כלים"
לבקש את הבורא בלב שלם = לבקש את האהבה עצמה בלב שלם
ואז כל החיים קמים לחיים, כל הצבעים מצביעים וכל הרוח עולה ויורדת ומחדשת ומתחדשת ו"זה" מדבר אלייך ככל שתדברי את אלייך… דברי אהבה.
כשאני עומדת מול הכיור, אני זוכרת את הכיור בבית המקדש,
כשאני רוחצת כלים (ובהתחלה זה היה מגעיל ומעצבן ולא נחמד), אני זוכרת את המים המטהרים שידיי רוחצות בחלב ויושבות על מילאת ורסיסי טל… ואני יודעת שאני רוחצת את הכלי שאני – ואם נשבר הכלי אני יודעת שהגזמתי במשהו ולא ויסתתי נכון בין חסד לגבורה ולא הקשבתי קשב עמוק מספיק לכלי שהינני, או לא התחשבתי בכלי של אחר והטבעתי.. זה תלוי היכן התודעה נמצאת ולפי זה מתווסת (נפתח/מצטמצם).