החרדה הגדולה ביותר שלנו (בני האדם) היא הרִיק, האַין, חרדת הנטישה והנפרדות. כדי לאפשר את הבריאה, צמצם עצמו לנקודה אמצעית, ונוצר חלל. כפי הבריאה כך כל אינדיוידואל, בייחוד בחלקיק הקצה: האנוש. התנועה הזו, היא תנועה כואבת מאוד, וטראומטית, הבינו שזה מתנהג בדיוק כמו לידה: מאחד, נפרדים לשניים. בפנים ובחוץ, גדול קטן. מכל "פרידה" נוצר חלל … המשך קריאת הפוסט התמכרות ובגידות

בלב שלם.לפני כ 10 שנים נקלעתי לספירת העומר, וחקרתי אותה כמדריך לעבודה פנימית, להבאת הלב להיות לב שלם נטול אבנית וחוצצים למען להעלות האהבה בתוכי. משלא מצאתי מדריך מתאים, בניתי אותו בעצמי בהדרכה ישירה.פתחתי פתח צר ממש בתום לב, ובלי כל כוונה - ונפתח לי אוּלם ומלואו שקצרה היריעה מלתאר! זו התרגשות הכי גדולה עבורי! … המשך קריאת הפוסט פתיחת צינורות השפע: ספירת העומר 2025

כשהעין פקוחה בערנות, היד פתוחה לנתינה וקבלה, והלב פתוח, גם כל צינורות השפע פתוחים.אהבה תפקידה לאהובגיהנום תפקידו להביא לאהבה ולעודד אותה, והיא מביאהא ת הנפש למיצוי של הייסורים ואת ליבו ותבונתו ופנימיותו של האדם, לבקש את האהבה:"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ." זה לא רק … המשך קריאת הפוסט העין היד והלב = י"ג המידות

הלילה מזיזים את השעון שעה אחת קדימה מ 02.00 ל 03.00 האם תזיזו את הזמן כמו עבד של הזמן, או כמו אדון של הזמן? זמן הוא המצאה של בני אדם, שהצליחו למדוד דבר שלא ניתן למדידה, כי הוא אינו קיים - שזה האבסורד הגדול ביותר. (ספרו את זה לעור שלי, לגוף הפיזי שלי.. ) אז … המשך קריאת הפוסט עבד או אדון של הזמן?

אנרגיה. המשאב המרכזי שכולם רוצים עוד ועוד ממנו: אנרגיה. אנרגיה היא אנרגיה, אך אנשים וישויות משתמשות בה עבור צרכים שונים, לפעמים עבור כוחניות, שליטה, הישרדות, חיוּת, בעלות, שררה, תאוות... אנרגיה! חיות, יצירתיות, ייצריות, עשייה, תנועה, חיים, חשמל, מים, רוח, אש, אטום, הרגשה טובה בגוף, שמחה, סקס, להביא חיים. במובן מסוים, אפשר לומר שהאדם הוא מעין … המשך קריאת הפוסט אנרגיה

אַין. כשעלה ברצונו לברוא... צמצם עצמו לנקודה אמצעית... (והוא עדיין מצמצם). צמצום מביא את החומר לשיא החומרה שלו, וכשהחומר מגיע למיצוי, יכול להתעלות בבת אחת חזרה לאור פשוט עליון ממלא כל המציאות. וזו בדיוק התנועה שעוברת עלינו: ריקון טוטאלי, עד לנקודת האַין כי "מאין יבוא עזרי" זו נקודת האיפוס, האיתחול. משם אפשר להיוולד מחדש למצוא … המשך קריאת הפוסט אַין

המבנה השלם המלא הקדמה: את הפוסט הזה ניסיתי להוציא לאור אינסוף פעמים, והיו ככ הרבה מניעות - ועכשיו! עכשיו זה הזמן... לפני הפסח - אל תפסחו על עצמכם! ולא יפסחו עליכם. אזהרות: אזהרת אורך. אזהרת עומק. אזהרת ריפוי. * גילוי אישי. רוב חיי חייתי לבד, גם כשהיו אנשים סביבי, חייתי לבד, מאוד לבד. תכליתי היתה … המשך קריאת הפוסט לבד ו-אהבה: עליונות האור על החושך, פיתרונות מעשיים

חיכוך = עשיית שלום "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." מי שרדף שלום היה אהרון, מייצג ספירת ההוד, משמע הכרת היש, הכרת התודה, ולעשות היש ל-יקר לי! לייקר אותו. זוהי הכרת תודה והוקרת תודה. מסע להבות תאומות (וגם לאלו שבהתעלות) כשאנו מתחככים בדואליות הפנימית, מחככים החושך באור ולהפך, אנו הופכים החלקים לחלקים, ומתוך שכל … המשך קריאת הפוסט לעשות שלום

"אני אגואיסט, אני עבד לרצונות ולתשוקות שלי, אני בעד חופש! לעשות מה שבא לי, מתי שבא לי, איך שבא לי... ולכן אני עבד למה ב-בא. אני צריך שיבוא לי! ואם לא בא לי? עבד לתאוות ולרצונות שלי, עוד אוכל, עוד הנאה, עוד פרה לפרק, עוד אישה לבעול, עוד חוויה ועוד חוויה, ועוד סם ועוד ריגוש..."אני … המשך קריאת הפוסט עבד "בא לי"

"כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ" (ישעיהו). מים ואש זה המון דברים.. זה אחד החיבורים הבלתי אפשריים בטבע, אבל הם משלימים.המקום היחידי (שאני יודעת עליו) בו מים ואש היו מחוברים: מכת ברד (מ 10 המכות שנחתו על מצריים). אה, ובסדר Elemental .... לעבור במים … המשך קריאת הפוסט מים ואש

שמחה אמיתית מגיעה מתוך שאדם מתפנה לפנים אל פנים עם פנימיותו ובוראו.משם המלאות, גם ברובד ריגשי.. פיזי, מנטלי ורוחני. מלאות שלמה.פעם, ביקשת ממני לומר את כל התורה כולה במילה, אבל כבר עשו את זה..  "מה שֶשָׂנוּא עָלֶיךָ, אל תַעֲשֶׂה לַחֲבֵרךָ" (הילל הזקן) "ואהבת לרעך כמוך" (רבי עקיבא)ומה יש לי, להוסיף על אלו שראו מקצה עולם … המשך קריאת הפוסט שמחה

בהעלותך אותי מלפניך, אנא תתבונן בעומק הלב שלי, אל תאמין לרגש על פני השטח, ותרגיש את הרגש הפנימי שממנו נובע הכל, האמת. תראה את האהבה. תרפה מהבריחה.. הם כולם ברחו, יעקב, משה, יונה.. ומאחר והכל רשות אחת, אין באמת לאן לברוח ולא עזר להם, הגיעו לאן שהגיעו עם או בלי ליוויתן. תעמוד פנים אל פנים, ותבחר. אני … המשך קריאת הפוסט בהעלותך

פרשת ויקהל1.משה מקהיל את העדה, להיוועד לשבת, ולמעשה המשכן ואוהל מועד. כשכל העם קהל אחד, השבת היא אחת, והעולם הוא העולם הבא: בא אליך - שהרי אתה אחד עם העולם (הכל מראה).כשאדם בא אצל עצמו, היינו מתפנה פנים אל פנים עם פנימיותו, בא העולם אצלו.זמן להגות בזה.2.“וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת … המשך קריאת הפוסט כרובים מתקרבים

כלומר הלב של כולנו דופק, תודה לאל, שימשיך לדפוק, רק שאני לא מבינה.. הוא דופק מהר וכפול... האם זה אומר שאתה מתקרב? כמו שהיה בלילה האחרון?איך בכלל אפשר להחזיק כזו אנרגיה בתוך הגוף הפיזי?אם זה ככה כשלא מדברים, מה יהיה כשנדבר, ויותר מדאיג, מה יהיה כשנפגש?ללב שלי אין מספיק מקום בין הצלעות.כן, אתה צודק, זה אכן … המשך קריאת הפוסט הלב שלי דופק

אני עוצמת עיניים, והעיניים של אבא דומעות למולי, עליי: עד מתי?ואני דוממת, כי זה לא הסיפור שלי, זה הסיפור שלו, של הבורא, ולא אני מחליטה מתי… הוא מחליט מתי… מתי יאחד אותנו. אני לא יודעת מתי אבא, ואני מצטערת לצער אותך… ודע כי אני משתדלת בכל כולי לעבור את המסע הזה ולזרז כל שאני יכולה … המשך קריאת הפוסט העיניים של אבא

"את בהצפה ריגשית""את מציפה אותי"ככה הוא קרא לזה... אני גם הרגשתי את זה, אבל קראתי לזה משהו אחר, קראתי לזה: אנרגיה של המפץ הגדול (אפילו שלא היה מפץ, היה "אור פשוט ממלא כל המציאות").הגוף הפיזי שלי, רעד בכל פעם כשדיברנו ובכל פעם כשחשבתי עליו (עדיין. תמיד). זו ויברציה חזקה מאוד, שכשלהבות נפגשות (אפילו לא בעולם הפיזי, … המשך קריאת הפוסט "הצפה ריגשית"

חדר של חרדות במסע הזה, להתעלות, וכן במסע הלהבות התאומות, התכלית היא להביא להתעלות מואצת, ולהוויה השלמה של האינסוף בתוך ה-סוף, של הנשמה בגוף אנוש, של רוח בחומר.. וכו. העבודה הפנימית מואצת, מטלטלת, והטלטלות נועדו להעיר, להתעורר לטבע הרוחני שלנו, ולקחת שם אחריות ולהנהיג את הפנימיות. העבודה, נעשית באמצעות עבודת מראות, והמשמעות שלה, היא פנים … המשך קריאת הפוסט חרדת הנטישה, חרדת האינטימית, וחרדת הריקנות

רדיפה/אובססיה אחר אדם שכביכול לא רוצה אותי.מסתבר, שיש תופעה כזו, אובססיה רומנטית, היצמדותית - כתופעה מוכרת בפסיכו'.ונשאלת השאלה, למה לרדוף אחרי אדם שלא רוצה אותי (ובכלל, למה לרדוף? אנחנו נשים, אנחנו ממגנטות הרצון האלוהי, ומגיע אלינו...).[אני יודעת שאנחנו במסע להבות תאומות.. ובכל זאת, זה עלה לפניי לעבודה פנימית, ולכן מצאתי לנכון לשתף פה, כי אולי זו … המשך קריאת הפוסט רדיפה/אובססיה

פתיחת שערי הח"ן, באים אליי בגבורה.אני מרגישה אותם כמו ביקורת והצלפות, אשמה ונזיפה, ולדחוק בי, ולזרז אותי, ולהפעיל פחד ויראה כדי להניע אותי לנוע ולעשות - כי כך אני מתייחסת אליי בתוכי.תמיד חשבתי שמים הם החסד, שאני החסד, שהרי יצאתי מן החסד - עד שפגשתי בגבורה ובאש פנים אל פנים, והבנתי בליבא, כי הגבורה יצאה … המשך קריאת הפוסט שערי ח"ן

היין עבור הזכר, כדי לעלות מעל לדעת, כלומר מעל הטוב והרע, כשלא רואים טוב/רע, רואים הכל באחדות, הוויה, השלם.ראשית לומדים היטב מהו טוב ומהו רע, ואחרי שלמד טוב ורע, לעלות מעל לטוב ולרע (מאפשר לראות הרע טוב, כי כל הדרכים מובילות בסופו של דבר לבורא: דרך החיכוך וההתנגדות, ודרך הקלות והפשטות, כך או כך, מגיעים … המשך קריאת הפוסט פורים: מעל לדעת

העצב מעצב ("בעצב תלדי בנים".. בנים = מבנה, להבין, בינה - בינה יתירה אצל האישה, עצבות יתירה אצל האישה)מן המקורות: ליקוטי הלכות אבן העזר הלכות פריה ורביה, הלכה ג'(תודת אינסוף למופלא שנשלח ושלח לי את זה!)הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּחֲטֹף אֶת הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה, שֶׁהֵם כָּל הַמָּרָה שְׁחוֹרָה וְהָעַצְבוּת, … המשך קריאת הפוסט מיגון אנחה ועצבות לשמחה!

לא סתם לב חם, לב חם וטוב וצלול מאוד, אותנטי, גברי ויפה, שיקוף מופלא ומלא חן, שלי.הרבה מתרחש בפנימיות.. הוא מרעיף עליי אינסוף חיבורים ואני מרגישה את המח שלי סוער והומה עם קונקטורים חדשים והיבהובים, וחשמל ואלקטרומגנטיקה בחגיגה וצהלה. תסביר לי מה קורה לי?!... - "מה קורה?... כרגיל, את בהצפה ריגשית. תנשמי. הכל בסדר.. אני … המשך קריאת הפוסט לב חם

זו הכנה אחת לפני האחרונה, לקראת ספירת העומר.יש מספר עיניינים המיוחדים לפורים:1. מסיכות/תחפושות - לראות שלם2. ונהפוכהו + מלכות - לראות שלם3. שמחה - לראות שלםיראו שלם = ירושלים (יראו עצמם שלמים) מסיכות ותחפושות.האם המסיכה מסתירה או מגלה?פורים מאפשר לנו להציג ואולי גם לחוות חלק בנו שהוא חבוי ולא מקבל אור = לא נראה, טרם … המשך קריאת הפוסט על העבודה הפנימית לפורים

מדואליות לאחדות: "לעשות כלים"לבקש את הבורא בלב שלם = לבקש את האהבה עצמה בלב שלםואז כל החיים קמים לחיים, כל הצבעים מצביעים וכל הרוח עולה ויורדת ומחדשת ומתחדשת ו"זה" מדבר אלייך ככל שתדברי את אלייך... דברי אהבה.כשאני עומדת מול הכיור, אני זוכרת את הכיור בבית המקדש,כשאני רוחצת כלים (ובהתחלה זה היה מגעיל ומעצבן ולא נחמד), … המשך קריאת הפוסט "לעשות כלים"

החלום שלי - אחד מאלו שמעולם לא דיברתי בקול, היה.. שיח של תורה עם הבן זוג שלי.להתייחד עם הבורא והתורה והאהבה השלמה והמלאה. שיח של כבוד, אהבה, יראה קדושה וטהרה... איכשהו החיים שלי הלכו אחרת - הם עברו בחשיכה עבה וסמיכה מאוד.ואז - כמו זכיתי בדבר הכי גדול שאדם יכול לזכות בו - לפגוש פנים אל … המשך קריאת הפוסט שלום

״ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב״ (ליקוטי אמרים, פרק יב׳)  [תודה!]תקציר:מה עשיתי בכל היום המיוחד הזה?הגיתי במתנת אינסוף שנתת לי... מ 08.17 בבוקר, שאני כותבת את ההגות הזו, כאן. אפילו אתה, אינך יודע מה נתת לי. 8 מילים שהן עולם ומלואו... שהם שינוי תודעתי עצום בתוכי - ברמת לידה מחדש לתודעה חדשה - ובוודאי שזה … המשך קריאת הפוסט מועט המחזיק מרובה

-אזהרת אורך -מדואליות לאחדות: להיות אני.תקציר:מה זה אומר להיות אני?להכניס אינסוף ל-סוף.*יש תרגיל כזה שאתן לבטח מכירות, תרגיל "מי את?"אתאר אותו: אחת יושבת מול השנייה ושואלת אותה בשקט בקול הכי נקי, מבלי לשפוט, ומתוך שקט מתמיד את השאלה האחת הזו: "מי את?"מסתכלת לה בעיניים, היא עונה ואת ממשיכה לשאול שוב ושוב ושוב.מה מגלים שם אחרי … המשך קריאת הפוסט להיות אני

יש עת לדיבור/כתיבה ויש עת לשתיקה ודממהיש עת לחיבור ויש עת לשיחרור יש עת לקבל, ויש עת לדחותיש עת לפרק ויש עת לבנותיש עת להכות ולחבוט ולכעוס, ויש עת לסליחה, חמלה והכלהיש עת להרחיק, ויש עת לקרבכשאדם מבקש מעומק ליבו את האחד - ה-אחד! שהוא לבדו ואין מלבדו... זו בעצם בקשת הלב לשוב לאחדות, לחיבור, … המשך קריאת הפוסט עת

לא להבין מכך, שזה הכל - יש המון נפילות למקומות חשוכים... אבל אם משהו עוזר שם, אלו הדברים האלו:מה עוזר לי? סיפור חדש (לראות הכל באור טוב, ולפרש לטוב) לאהוב - וכשמפחיד או עצוב: לחזק האמונה וכשנאבדת האמונה, לחזק אהבה. חמלה ורכות ועדינות עם עצמי - סליחה עצמית. כשאני נותנת לעצמי לבטא כל הרגשות הקשים … המשך קריאת הפוסט מה עוזר לי?