השפעה ושפע

1. "הָאָדָם רָאוּי שֶׁיִּתְדַּמֶּה לְקוֹנוֹ…" (תומר דבורה, פרק א')
2. "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה…" (דברים כ' יט)
3. העץ הנדיב (לקריאה אונליין)

י"ג מידות של שמות ל"ד:
"וַיֵּרֶד יהוה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יהוה. וַיַּעֲבֹר יהוה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא: יהוה יהוה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים."

י"ג מידות של מיכה ז':
"מִי-אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֺן וְעֹבֵר עַל-פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית, נַחֲלָתוֹ:  לֹא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא.  ז,יט יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם, כָּל-חַטֹּאותָם.  ז,כ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, מִימֵי קֶדֶם."

הקדמתי ציטוטים להסבר הפעם. קודם אסביר הציטוטים, ואח"כ הסבר מחבר.

המשמעות של "האדם ראוי שיתדמה לקונו", משמע יתדמה במידותיו לפעולותיו של הבורא (שהרי את הפעולות אנו לומדים ואין לנו השגה בו עצמו).
אם אנו מבינים ויודעים (ומאמינים) שיש בורא לעולם, אין עוד מלבדו, הרי שהכל הוא אהבה, ולכן הכל הוא השפעה. הנתינה היא נתינת אינסוף (בדומה לאהבת הורים לילדיהם שהיא אינסופית, שהרי התולדות מתוכם ומעצמיותם). 
מזה אומר לגבינו?
שעלינו להיות בנתינה והשפעה, כל הזמן.
"אבל יחסר לי, אני צריך.." הישרדות גוועלד!
האם חסר דבר מה בבריאה? האם יש סוג/מין שלא מקבל את "אָכְלו בְּעִתּוֹ … מַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן"? תפישת המציאות שלנו היא של חוסר כי התרחקנו מהטבע הרוחני שלנו ושכחנו מי אנחנו באמת. התנועה הנוכחית המתרחשת בנו כעת היא לשוב הביתה ולטבע הרוחני שלנו.
תארו לכם עולם שכולם בו נותנים מעצמם, בטוב, באהבה (לא עבדות!) מתוך שמחה והנאה לתת… אתה נותן ונותנים לך – כל אחד נותן מהשפע שיש בו, הייחודי, מה שקיבל בשפע לתוכו… אחד נהנה לגדל ירקות ולהיות עובד אדמה, ואחד מלמד אותיות וקריאה, ואחרת מטפלת בגוף והיא אחות ואחד אוהב להסיע ולשוחח והוא נהג מונית/אוטובוס.

למה כל זה היום, ביום טו בשבט?
"כי האדם, עץ השדה"… העץ מניב פירות? גם האדם מניב פירות. יש משהו בעץ שמתבזבז? הכל בשימוש! תקראו את העץ הנדיב ותקראו – כך הוא האדם, כולו צריך להיות בשימוש.. ולהשפיע השפע שהוא ובו.

בנוסף,
הבאתי את י"ג מידות הבורא, שנדע אילו מידות חשוב שנטפח בנו, כפי שהוא כך אנחנו (שנבראנו בצלמו ומתוכו ממש כמו שטיפה היא חלק מהים).
המידות מופיעות פעמיים, בספר שמות ובספר מיכה, והן מתאימות בהקבלה (חוק המראות: שמות = מיכה, וכן ארצי = רוחני). עולם ומלואו יש בפסוקים האלו שכדאי להשקיע ממש לעומק בלימוד שלהם – לא אכנס כרגע לזה כאן, אבל כן אומר על דבר אחד: ההשפעה. להשפיע את השפע לא משנה מה, להיות אתה מתוך כנות פנימית ואותנטיות. הפוסטים הקודמים דיברו על ערבות הדדית, ו"ואהבת לרעך כמוך" ואנו נמצאים בטו בשבט – ראש השנה לאילן! הוא שנותן כל כולו לאדם, כך גם האדם, יתן כל כולו (לא להתבלבל עם ביטול עצמי! זה לא זה. לא ממקום של חוסר, אלא ממקום של מלאות והשפעת אהבה שופעת ושמחה אם אפשר! זו הוויה שלמה ומלאה של עץ החיים).
בתפישה, מדובר במעבר מתודעת עץ הדעת (טוב ורע, יש אין), לעץ החיים (הוויה שלמה, נוכחות, מלאות, הרמוניה, לב שלם).

מעגלים.
זה לא יכול להיות שאנחנו רק ניקח/נקבל… חייב להיות איזון עם נתינה, שהרי אנו ערבים זה לזה, ולא חורים שחורים בולעי כל לעצמם בלבד.
מי שמתנהג כחור שחור בולע כל לעצמו בלבד, סופו שיכלה את עצמו (זו התנועה של המחלה לא עלינו, שמפתחת ישות עצמאית שרוצה לעצמה ומכלה את הגוף שמקיים אותה) – חשוב שנבין את התנועות של הדברים, כדי שנבין היכן עלינו לאזן ולהשלים, ולהשיב ההרמוניה (היא נמצאת תמיד, כי הכל תמיד בהרמוניה, רק רצוי שנתאזן על קו אמצע ולא על הקצוות – על הקצוות זה קיצוני והרסני וההפך מגן עדן – זו הגסות, זו הטלטלה הריגשית/פיזית וכו).

זה גם היחס שלנו לאדמה –
האדמה שמתוכה האדם… ואדָמֶה לעליון (לבורא). אנחנו לא יכולים רק לקחת ממנה, היא שנותנת לנו יציבות, בוץ לבנות בית, פירות, חסות ושאר ירקות, שעליה כולנו מהלכים, שלא נחזיר אליה! לפחות הכרת תודה.. אם לא להשיב אליה את הזרעים, והחרצנים, וקומפוסט, כדי שהטבע יוכל להתחדש, כדי שאנחנו! נוכל להתחדש.
ככל שנדע לחיות ללא שאריות (זבל) כן ייטב, שהרי אין פסולת בעולם! בטבע – אין פסולת. 
אלו אנחנו שפוסלים… מבטלים, הורגים, אחד את השני, וחלקים בנו עצמינו עם הביקורת והשיפוטיות שלנו – חמלה חמלה חמלה -איפה את??

זה סיפור קורע לב, העץ הנדיב. אני לא מסוגלת לקרוא אותו, אין לי לב שיעמוד בזה… 
אני כן מזמינה אתכם לחשוב על אנשים שנתנו לכם (עכשיו, בילדות): שהקשיבו לכם, ששפכתם עליהם רגשות קשים, שבכיתם על הכתף שלהם, שנתנו לכם מקום כשהייתם צריכים – השיבו להם, הניעו את מעגל הנתינה בהרמוניה, גם חיוך הוא נתינה, גם תודה, הכרת תודה והוקרת תודה היא נתינה… גם תרומה/צדקה/מעשרות (לפעמים מה שנדרש לשלם דם עליו, יכול להיגבות בדמים = בכסף), כך שכשנדרש מכם להוציא כסף על דבר מה אל תתבעסו – חייכו, והכירו תודה לבריאה על מה שאולי נחסך מכם. כשאין אדם מוציא מעצמו היקום גורם לו להוציא מעצמו, כי כך בנויה הבריאה – בנויה על נתינה.

היכן שיש אבנית בלב, רככו ! (אם אתם צריכים חומץ, אין בעיה, ביקום ידאג לזה! חומץ מרכך אבנית במיידי בהרתחה – צפו להרתחה!)
אנחנו כולנו נגיע לשם – לאחדות השלמה הטובה והמייטיבה, השאלה היא איך (מבחירה באהבה, או בדרך ייסורים/שיעורים, וכל דרך היא קבילה ולגיטימית ממש – אף אחד לא יאשים אותנו על בחירה שעשינו, הבחירה היא שלנו).

זה יום של שפע, של ברכות, 
זהו את השפע השופע בחייכם,
שום דבר אינו מובן מאליו: ראו את אשר מול עיניכם ואינכם רואים!
בחרו לראות אהבה בכל,
הכירו תודה עליה, וברכו את השפע הזה! ברכו!!! אל תפסיקו לברך היום,
שאו ברכה בכל אשר אתם הינכם!

מבורכים אנחנו!