טו בשבט

איך לממש ולמשוך ולהמשיך שפע?
איך להגשים?

טו בשבט.

זוכרים את חוק המראות והמשיכה? עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני?
אז אותו דבר גם עולם עליון מוקרש בעולם תחתון, או: כמו שלמעלה כך למטה / כמו בעליונים כך בתחתונים.

כשמתבוננים על הפירות ביחס לפנים/חוץ שלהם והגלעין/גרעין/זרע שלהם אפשר ללמוד הרבה ולחבר את הרוח עם החומר, בממשק שמכונה פרי, משמע פיריון, משמע שפע!
התנועות שאנו עושים בארציות, מניעה גם את הרוחניות (ולהפך).

מנקודת המוצא הזו, ברצוני לדבר קצת על סדר טו בשבט… ולא סתם הוא מכונה סדר – הרי הוא גם מחובר לליל הסדר.
אקדים את המאוחר ואומר כי הזרע שזורעים בטו בשבט, הינו זרע האור שיעלה ויהיה זמין לנו אם נסדר את ליל הסדר לפי הסדר ולאחר מכן יהפוך לקיניין שלנו בעבודה הפנימית שנעשה בלי נדר במהלך ספירת העומר עד לשבועות הוא זמן מתן התורה.

טו בשבט.

מקובל לקבל סדר טו בשבט, עם שבעת המינים ופירות נוספים שהתברכה בהם ארצינו, עם ייצוג של 10 מינים מכל אחד מ 4 העולמות (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה).
אציין כי ישנן חלוקות שונות, שיש מחלוקות לגביהן : ) אז זה בגדר המלצה.

עולם האצילות (הכל, ללא מחסומים):
שממנו נאצל הכל. אין קליפה, אין חיצוניות.
ריח (אתרוג, וורדים), יין (גפן).

עולם הבריאה (מחשבה והבנה):
שנאכלים בשלמותם ואין להם קליפה כגון: תותים, ענבים (צימוקים), תאנים (גם תפוחים ואגסים).
נאכל בשלמותו, בקלות.

עולם היצירה (שיש בו 2 יצרים. רגשות):
שנאכלים בחיצוניותם ומשליכים פנימיותם. יש להם קליפה עדינה שנאכלת כגון: תמרים, זיתים, דובדבנים, שזיפים, אפרסקים, מישמשים, שסק.
אנחנו עושים בהם בירור (מוציאים הרע ואוכלים את הטוב, ברובו טוב!). 

עולם העשייה:
שנאכלים בפנימיותם ומשליכים חיצוניותם. יש להם קליפה גסה כגון: פירות הדר, אבטיח, קוקוס, אגוזים, רימונים, ערמונים, פיסטוקים, צנוברים.
שיש לנו התמודדות קשה איתם (הקליפה עבה וקשה וצריך לשבור וכו).

בסדר טו בשבט למעשה אנו מתקנים את האכילה (והתאוות) ומעלים מהחומר לרוח:
תיקון האכילה, מעץ הדעת טוב ורע מחטא גן העדן,
תיקון האכילה במילים שלי, זה לעבור מאכילה להזנה (אוכל = כל מה שמכניס לפה, שגם יכול לאכל אותנו, מה שנקרא לאכול עצמינו או את הדבר – למוות… לא יודע מידה, לא יודע לעצור). הזנה לעומת זאת, מזינה אותנו, ומקיימת חיים. 
אני חייבת להזין עצמי כדי לחיות, אבל אם אוכל יותר מידי – אמות – זה כזה.

וכן – לשם מה עליי להזין את עצמי?
לשם מה אני מתקיימת? למה אני פה? (כשאדם מחבר עצמו עם הבורא, מזהה השליחות שלו, ואת תפקידו ומשמעות קיומו).
ובמה להזין את עצמי, מה מזין אותי? (לעיניין זה לא רק מה שנכנס לפה, אלא מה אני מכניס דרך כל הפתחים, למה אני בעצם נותן מקום ותשומת לב? זה גם מה אני בוחר לראות, לשמוע לחשוב, להרגיש ומה אני מוציא מתוכי = מדבר). 
תאווה, גאווה, וקנאה מורידות אותנו לדרגת נפש בהמית (ואז כוחות של חיה חייתיים ובהמתיים, צומח ודומם שולטים בנו) ולכן את הכל עלינו להעלות לדרגת מדבר (אדם). מה שאני מכניס, הוא מה שאני מוציא (הכנסתי אנרגיה לא טובה ושליליות, כך אני גם אדבר. הכנסתי דבר טוב ושמחה – אדבר בשמחה ודיבורים טובים).
מאחר ולא מבטלים שום דבר, יש להפנות את הדברים לתכלית שבקדושה, למשל להתאוות לבורא, לקנא לבורא, ולהתגאות בבורא.

המעבר הוא מעץ הדעת טוב ורע (לחקור את החיים, לשפוט ולבקר לנתח) לעץ החיים (הוויית החיים עצמם, אהבה, נצח).
טו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ו "כי האדם, עץ השדה"… והאדם הוא מן האדמה. יש בו כח חיוּת וכח צמיחה, כמו גם כח מדבר… (ויאמר ויהי)
החיים עצמם תנועתם היא מזרע לפרי, מפוטנציאל להגשמה והתחדשות מחזורית.
הברכה (כשמברכים את מה שאוכלים, מעלים הניצוצין), משמעה ריבוי, ולכן פיריון, ולכן פרי – ולכן שפע.
מי שרוצה לעבוד על פרנסתו, שיברך כל אשר הוא אוכל, ואת ברכת המזון, ויקרא פרשת המן.

הגשמה ומימוש.
הגשם המרווה את האדמה מאפשר לה להוציא מתוכה כל הפוטנציאל שנזרע בה.
זו גם המשמעות של הגשם עצמו, מים שיורדים משמיים ומרווים את הארץ:
הגשם משקה את האדמה, שמוכנה וערוכה לקבל אותו בתוכה ולהעלות את כח הצמיחה שבצמחים, ובעצי הפרי שממש עוד רגע ילבלבו (יוציאו ליבם) וכל ליבתם תוציא פרי:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ;" (בראשית א').
אמר: "עץ פרי עושה פרי"  והאדמה הוציאה "עץ עושה פרי" (שאין טעם העץ כטעם הפרי, שאין העץ נאכל)

7 המינים שנתברכה בהם ארצינו (ורצוי ממש שיופיעו על שולחן סדר טו בשבט):
חיטה, שעורה (בירה לבנה ושחורה), גפן (ענבים/צימוקים), תאנה (טרייה/מיובשת), רימון, זית, תמר (כל סוגיו).
המקור:
”כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.” (דברים, ח', ז'–ח').


שנתברך בכל הברכות כולם, לטובתינו הנעלה ביותר,
שנרגיש ונדע מי אנחנו באמת, בכנות אותנטית בתוך ליבנו,
ושנלבלב הרבה, בבריאות, שמחה ושפע!

טו בשבט שמח ופורח!


סדר טו בשבט כהילכתו, ולמי שרוצה להעמיק עוד בנושא הבירורים הפנימיים:
https://aish.co.il/576071201/