עבודת מראות על רגל אחת

מבוא במשפט: כל העולם, מראה. זו נגזרת של חוקי היקום: חוק המראות וחוק המשיכה (מראות = עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני, משיכה = דומה מושך דומה). כך שכל אשר במציאות שלנו, הוא השתקפות למשהו פנימי בנו, ביהדות נקרא "שמץ מינהו". כשאני רוצה להבין מה בתוכי, אני מתבוננת למה שקורה במציאות שלי, בעיקר עם האנשים הקרובים … המשך קריאת הפוסט עבודת מראות על רגל אחת

בין דואליות לאחדות

זוכרים את תקופת הזוגות? הילל ושמאי היו בקטבים אחד של השני, ועם זאת, חיתנו ילדיהם וחיברו ביניהם משני צידי המתרס, כי שניהם הגיעו להבנה (והרגשה) שקיום העצמי של כ"א מהם, תלוי באחר. זה מה שחיבר אותם בדבקות אין האור יכול להראות מבלעדי החושך (אילולא היו השמיים חשוכים, לא היינו רואים כוכבים על פני הרקיע). ולהאיר … המשך קריאת הפוסט בין דואליות לאחדות

"אני אחת עם… "

אני אחת, באחדות, בלב שלם ומלא *אני אחת עם האדמה* אני יודעת לדמיין, להרגיש, ליצור ולחבר עליונים עם תחתונים אל עולם העשייה והחומר אני יודעת להעלות מן החומר לרוח אני יודעת להגשים, אני עצמי הגשמה אני יודעת להזין אני יודעת להפרותאני יודעת יציבותאני יודעת את החומר אני יודעת לפרק כל שאבחר לאבני הביניין וליצר אבני … המשך קריאת הפוסט "אני אחת עם… "

רגע וחצי על חוקי היקום

חוק יקום 1: הכל אהבה (ואהבה היא הכל) יש בורא לעולם, ואין עוד מלבדו, משמע הכל אהבה תמיד, גם כשאנו לא מזהים דבר כ-אהבה, אף הוא אהבה כי "יש בורא לעולם, ו-אין עוד מלבדו" חוק יקום 2: חוק ה"יש" אנחנו נמצאים בעולם של יש, "אין" אינו קיים (כי.. אנחנו בעולם של יש) חוק יקום 3: … המשך קריאת הפוסט רגע וחצי על חוקי היקום

*מסע אל האהבה*

28 בנובמבר 2024 מסע הלהבות, הוא מסע פנימה, לאהבת אמת ללא תנאי אליי. על פניו, זה נראה שאני לבד (איזה לבד? כל הבריאה פה, הלוואי היה קצת לבד!) על פניו, יש נפרדות, מרחק.. "קורבני, יללני, סובל!! אני הכי סובלת בעולם! אני מסכנה שככה נעשה לי! איך? איך? איך הוא לא בא? התפרקתי.. איבדתי... כואב לי … המשך קריאת הפוסט *מסע אל האהבה*

כמה תחנות במסע

17 בדצמבר 2024  שיתוף על כמה תחנות במסע שלנו כפי שאני חווה אותו. זה קודש הקודשים.. להבות. זו אינטימיות. גיל 3, אני יודעת כי התוכנית האלוהית שלי היא זוגיות איתו, שואלת את הבורא, ומקבלת את השם שלו, שמה בצד. עכשיו מחכים. שוכחת מזה. כל אדם שמגיע לחיי, חושבת שזה הוא. לא מקיימת זוגיות עם אפחד. … המשך קריאת הפוסט כמה תחנות במסע

הצהרה

"אני משחררת מתוכי כל דחייה, הסתר פנים, ביקורת, שיפוטיות, שנאה עצמית, כעס, תסכול, טינה, טרוניה, אכזבה מעצמי, אשמה, עלבון, בושה, פחד, כיווץ, התנגדות וכל אנרגיה ששונה מאהבה. אני משחררת מתוכי הצורך להשוות צורה, אני משחררת מתוכי את הצורך לרַצות אחרים עבור אהבה. אני משחררת מתוכי התלות על כל פניה וגווניה, כדי למלא בתוכי חסרים וצרכים … המשך קריאת הפוסט הצהרה

בין דואליות לאחדות

זוכרים את תקופת הזוגות? הילל ושמאי היו בקטבים אחד של השני, ועם זאת, חיתנו ילדיהם וחיברו ביניהם משני צידי המתרס, כי שניהם הגיעו להבנה (והרגשה) שקיום העצמי של כ"א מהם, תלוי באחר. זה מה שחיבר אותם בדבקות אין האור יכול להראות מבלעדי החושך (אילולא היו השמיים חשוכים, לא היינו רואים כוכבים על פני הרקיע). ולהאיר … המשך קריאת הפוסט בין דואליות לאחדות

"בלב שלם"

אני לא יודעת מה איתכן, יש הרבה נושאים ריגשיים ותודעה: רגע אחד בתודעה אפילה וחשוכה של קורבנות, מסכנות, כאב, יגון, אנחה, ורגע אחד אני כלל לא מבינה מה עשיתי במקום הזה, והכל נפלא והולך למקום ממש טוב, כל התנועות שהתרחשו ב 3 שנים האחרונות, ודבקות בבריאה (אם לא ברור, אבהיר: "הלהבון" שוחרר לחופשי, לצמיתות, ללא … המשך קריאת הפוסט "בלב שלם"

הצפות ריגשיות

הצפות ריגשיות. מההתבוננות שלי: כדי לחוות את אשליית הנפרדות, הושמו מסכים (לבקשתינו..). התנועה כעת היא לעבר האחדות, והיננו נפרדים מהנפרדות, למעשה מאשליית הנפרדות ליתר דיוק. התהליך הזה כולל הסרה עדינה מאוד של המסכים ש"מפרידים" בנינו, ואחת התופעות של איך זה מרגיש - היא הֶרגש הזולת, ולדעתי, זו אחת הסיבות להצפות הריגשיות הנוכחיות. אחד מהדברים שמתרחשים … המשך קריאת הפוסט הצפות ריגשיות