יציבות וביטחון באי ודאות

אי של ודאות כך כתבתי פעם, הוא אי, שאכן יש בו וודאות.
ואולי זה מה שמתאר את היין והיאנג כשדבר נמצא באחר, ובכל יש מהכל… 
החיים משתנים תדיר ומשמעותית, עולם ישן מתמוטט ועולם חדש נבנה תחתיו… ברמה העולמית, הלאומית והפרטית שלי.
לבחורה עם חרדת נטישה וחרדות בכלל, רגישות על חלל, זה לא אירוע פשוט.

ואני נדרשת למצוא את הביטחון שבאי הביטחון, את ההישרדות, את השמחה שבעצב, ואת האהבה שבפחדים ובחרדות.
כשמפשיטים כל דבר מכל המלבושים שלו, מוצאים את האהבה האמיתית לעצמינו, זו האהבה הטובה, האיכותית, החמה, כפי שאהבה צריכה להיות. 

איך מוצאים את הביטחון בחוסר ביטחון, והוודאות שבאי הוודאות?
יש כל מיני דרכים.. אחת מהן היא מבחן ה נעים לי / לא נעים לי.
הוא גם גלאי האמת… והאמת כידוע, היא אחת: אהבה.
אז כל מה שלא עושה לי נעים בלב, הוא אינו אמת ולכן גם אינו אהבה.
כל מה שכן עושה לי נעים בלב, הוא אמת ולכן אהבה… ואז מתרווח.
אנחנו מחזיקים בראש הרבה תפישות שאינן נכונות, כמו גם אמונות שגויות.
זו תכולה שצריכה להתפנות… ולעגן את החדש של שפע, ורווחה, טוב לב, נועם, הרמוניה ו-ראויות.

עם כל התמוטטות הישן, גם יש התרגשות מבניית החדש.
על מה אנחנו שמים משקל ותשומת לב, שם בדיוק אנחנו נמצא.
אל תהיו כמו אשת לוט, אין מה להביט לאחור, ורצוי וכדאי להביט קדימה ולהמשיך לצעוד אל האור… כי מהאור באנו, כי אור אנחנו.