אור

– אזהרת אורך –

בשורה התחתונה:

בחירה מתמדת באור (אמת), ואהבה.

מה עשיתי?

כתבתי את המהלך השלם בקצרה!, כפי שאני רואה אותו, נכון לכל השגותיי כפי שהם כרגע.

לשם מה?

להזכיר לעצמי מה אני עושה פה, לעורר אתכם לעשות את העבודה הפנימית, להתאורר (אור), ולהתעורר!

לקום, ולנער את כל המלבושים, וההסתרות, המסכים, השקרים, המניפולציות, ההתעיות, השליטה, הכפייה, הכבלים, הסבל,

ולעבור לחירות, שמחה, חדווה, גילה, דיצה, תשוקה, שמחה, וששון עליון, ולהתאחד עם האחד (עם הנשמה, התוכנית האלוהית, תודעת כל אשר ישנו, האהבה עצמה, האור עצמו, הבריאה.. אלוהים, הטבע הרוחני שלנו, איך שתרצו לכנות את זה).

למה?

כי זו שליחותי, ללכת במסע הזה, ולהוביל את מי שיבחר בך, בתוך המסע הזה גם.

זה מה שאני עושה, כל חיי, בכל צורה בה בחרתי להיות.

להוביל אותי ואותנו, ל-לב השלם.

אני מלמדת רק את שהשגתי בתוכי… שכן רק את זה יש באפשרותי לתת : )

תהנו! (או שלא, תלוי במה בחרתם).

*

"דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי" (עץ החיים).

אני שוב על זה.

כי כל הבריאה עשויה כך, וכדי להבין ולדעת כיצד לפעול בעולם העשייה, חשוב לדעת מי אנחנו, ממה העולם עשוי, ואיך (בעיני ככה.. אני שצריכה לדעת איך הכל עובד… למה? לא יודעת למה. זה חשוב למשהו שהלב שלי דוחף אותי אליו מרגע שנולדתי, אדע בהמשך).

אור..

אור הוא גם חלקיק וגם גל. גם תנועה/אנרגיה, גם חומר.

גם האור "הגשמי" הוא המשלה ל.. אור שאינו גשמי, אלא שהמילה "אור", נבחרה ע"י המקובלים לתאר הבריאה, אך אין להבין מכך, כי זו עצם הבריאה.. כי לשכל שלנו ככל הנראה כרגע, אין יכולת להבין.. אלא ללמוד מאופן הפעולה של הבריאה, שתכליתה "להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות…" (שם). משמע, נשאר לנו להתבונן וללמוד ככל שתהיה לנו בינה וחכמה ודעת, להתבונן וללמוד מכ אשר סביבנו… ללמוד את התנועה.

לתפישתי,

הכל תמיד שלם, ודבר אינו חסר, והבריאה כולה נמצאת בהרמוניה מתמדת.

אין לבד מלבדו.

וההוויה עצמה היא טובה ומייטיבה, היא אהבה.

אנחנו = אהבה.

ואין דבר שאינו אהבה.

משמע,

כל אשר מתרחש בחיינו, אהבה היא… אלא שלא תמיד המודעות וההכרה שלנו מזהה את הדברים ככאלה, אנחנו חושבים שנעשה לנו רע.

אנחנו מרגישים חוסר, צער, אובדן, עצב, יגון, אנחה, ייאוש, דכא, דיכאון, אפסות.

למה?

כי צמצם עצמו.. לנקודה אמצעית.

נוצר חלל.

וה"חלל" (שגם הוא נברא מהבריאה!) מאפשר את אשליית הבחירה החופשית (אשלייה, כי אין באמת בחירה, וכי אין באמת חופש, איך יש ואין מתקיימים בו זמנית? מתקיימים! זה תלוי בדרגת התודעה והיכן היא ממוקמת. ברגע הנוכחי, יש לי בחירה ללכת ימינה/שמאלה, לבחור באדם הזה או באחר להזדווג איתו.. – אבל אם כבר עשיתי, והדבר נעשה, הדבר היה צריך להתרחש כפי שהתרחש. ושם אין בחירה – זה על רגל אחת, באוויר!)

אשליית הבחירה החופשית מאפשרת לנו לחוות את עצמינו, את התדר הספציפי שאנחנו, בתוך הבריאה, ולהרחיב את ההתפתחות ו"שטח הפנים" שלנו עם כל אשר סביבנו. ופנים אל פנים – זה המפגש, והאחדות, וגם הייחוד האינטימי (לאו דווקא מיני).

נחזור לחלל : )

נוקבא.. נקב, חלל.

זה בעצם מקום שמבקש מילוי, בקשת מילוי והשתוקקות למילוי = הרצון.

כשהאנרגיה הניקבית מיושרת עם הרצון האלוהי (בפשטות: אישה שיודעת מה היא רוצה!) מחוברת עם אנרגיה זיכרית שמיושרת עם האמת הישרה! (ולא משקרת לעצמה על ריגשותיה למשל.. ) – הם יכולים לעבוד יחד ולהביא הרצון האלוהי להגשמה.

יש את זה בכל אדם בתוכו (זיכרי וניקבי) וגם בין גבר לאישה… ואח"כ בקבוצות, קהילות, ועם.

במילים אחרות:

המקום הריק, רוצה מילוי.

הרצון, הוא כח משיכה.

תרגום למציאות ולעשייה: כשאישה יודעת מה היא רוצה (מחברת הרצון שלה לרצון האלוהי, משמע: לקבל על מנת להשפיע = השוואת צורה עם הבריאה), מדייקת את הצורה שלה, בשלמות, יכולה למגנט לחייה את המילוי השלם ההרמוני, ואז יש הגשמה (בארציות: ייחוד, הפרייה, פיריון, היריון, לידה, ולד = פרי, תולדה, ברכה… לא רק על ילוד אדם, אלא על כל יצירה… והגשמה).

הכל טוב ויפה, נכון?

אז למה יש לנו "בעיות" וחוסרים?

אה.. זה כי שכחנו את הטבע הרוחני שלנו, וכי הכלי מגלה התנגדות לאור.

אסביר בהרחבה:

יש אור פשוט (מפושט = התפשטות, ושאינו מולבש), ויש כלי.

תרגום: יש משפיע, ויש מושפע (נותן ומקבל) = אור וכלי (בהתאמה).

הכלי, מקבל לתוכו אור = שפע.

הכלי, מכיל, כפי יכולתו, יש לו גבולות.

הכלי, הוא חומר, וחומר (לפי דחיסותו), מתנגד לאור.

בעצם התנגדותו לאור, הוא למעשה מווסת (לפי יכולתו), להכיל אור בתוכו.

ככל שמתעלה, ומתגבר על החומריות והחומרה והנוקשות וההתקרשות שלו – יכול להכיל יותר אור ולכן מקבל יותר אור.

תרגום למציאות ועולם המעשה:

כשיש לנו חוסרים, דעו כי זה מקום שמתנגד לקבל אור (ולכן גם אהבה), משמע אלו מקומות של חוסר באהבה בתוכינו.

מי שמונע מאיתנו לקבל את כל אשר אנו רוצים (רצון אלוהי נישמתי, זוכרים?), אלו אנחנו בעצמנו… החלק החומרי בנו.

מהו אותו חלק חומרי וחמור בנו?

חמוֹּר. החוּמרה היא השיפוטיות והביקורתיות בה אנו מבקרים ושופטים את עצמינו,

במקום לבקר אותנו פנים אל פנים, באהבה, הכלה, וחמלה… כמו שאנו אורחים שמבקרים, ביקור = בוקר אור יקר!

חמוֹר, שהיא מטומטמת, משמע אטומה לאור. כמו החיה הבהמה.. שנושאת משא.

ההתעסקות בחומר, בגוף (מעבר לצרכים שחשוב לספק באהבה והזנה, כמו אמא.. ואבא שלנו לעצמינו), באגו, ברצון לעצמו.

הרצון לעצמו מנוגד לבריאה, המשמעות של רצון לעצמו, זה לקבל עוד ועוד ועצמי, וזה נתקע ונאגר שם, ולכן מתנהג כמו חור שחור בולעני שתובע עוד ועוד לעצמו, וכל מהותו הוא רק הרצון ב-עוד! אינו מממש מה שקיבל!!! אינו מעביר, אינו משפיע, אינו נותן.

כשאנחנו עושים בירור פנימי בתוכינו, ומעלים את החומר לרוח, והופכים הרצון לקבל לעצמו ל: רצון לקבל על מנת להשפיע – אנו מאפשרים לעצמנו לקבל, גם אור, גם אהבה, וגם את השפע עצמו ולכן גם להגשים העצם והעצמיות שלנו, בחומר הגשמי, בעצמוֹּת

יש לזה משמעות בכל הגופים.. ובכל הרבדים, אבל אתייחס הפעם רק לרובד הריגשי:

המשמעות היא להסכים לקבל אהבה, ולהפסיק להתנגד לה. כי כשאנו מתנגדים לאהבה, אנחנו מתנגדים לעצמנו, ומפנים לעצמינו גב, וגב זה חיבור אחור לאחור, שאין רואים פנים אל פנים, אין הכרה… לא מכירים את הפנים. פנים אל פנים, עם הפנימיות שלנו – תאפשר את ההתקרבות, ותרפא את המרחק שאנחנו! שמנו בנינו לבין אהבה, בנינו לבין אור, בעצם האטימות שלנו, לזהות עצמינו כחלק, רסיס, נשמה, מהאלוקות עצמה.

אסביר:

כשאני לא מזהה שאני עצמי אור, שאני עצמי אהבה בעצמה – כל דבר אחר, שם מרחק ביני לבין הדבר, ואז יש נכון!! חלל : ))) טוב!

אתם מתחילים להבין את הלופ של הבריאה ואיך היא עובדת?

ואולי אפילו, מה עליכם לעשות, כדי להתמלא ולקבל כל השפע שלכם, שאתם? בצורתכם?

התנועות העיקריות, הן בתודעה! בהכרה.

לשנות את התפישה שלי על המציאות, ועם שינוי התפיסה, ישתנו גם הרגשות הקשים, ותוכל להיווצר תנועה חדשה.

שינוי פנימי, מביא במיידי לשינוי חיצוני כי כאלו הם חוקי הבריאה:

חוק המראות, וחוק המשיכה.

חוק המראות: עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני (כי הכל הקרנה… "סרט" שמוקרן לנו בתודעה, בעולם החומר, הוא עולם השקר, משמע, שנתקרש האור.. נעשה חומר = אטום לאור, זוכרים?)

חוק המשיכה: דומה מושך דומה (יש בי מזה? יגיע עוד מאותו הדבר.. משמע: אם יש בי חוסר, וימשך אליי עוד ממנו! כן כן… מבינים למה כדאי לשנות את כל תפיסת המציאות שלכם?.. ).

יש עוד כמה חוקים… לא אכנס אליהם כעת (חלק מהם: חוק ה-יש, האהבה והחמלה ועוד).

אז מה בשורה התחתונה של הכל?

בואו נבחר בכל רגע מחדש באהבה ובאור (אור = לראות, וראייה מאפשרת תפישת האמת, שמיושרת עם האור… ולכן אח"כ גם התבוננות, שהיא בינה, שמשמעותה להבין! והבינה מאפשרת החזקה יציבה של מבנה.. המבנה השלם המלא כמובן, להכלת אהבה ואור ביציבות).

אנחנו יכולים לבחור באהבה מאהבה,

ואנחנו יכולים לבחור באהבה מתוך ייסורים (שיעורים = לימוד ובחירה מתוך שיעור, עובד על פירוק ובנייה, ופירוק ובנייה זה כואב… שיעור מגיע לפיתרון שלו, כשהסבל מגיע למיצוי שלו. משמע, כשאתם שבעים מזה : ) ומביאים ההכרה שלכם לבחור באהבה, חיים ותשוקה).

מלווה תהליכי צמיחה בדגש על עיבוד ריגשי,

מדריכת סדנאות מעשיות,

מוזמנים לפנות/לשתף, לפי צו ליבכם (תודה!)