שריקה

שֶקר קֶשר שָרַק

עולם השקר = (עולם) החומר שנתקרש! (שהפך מוצק, נדחס)

קשר = לקשר את החומר עם הרוח (אנוש עם הנשמה, עם הבורא = אחדות), התוועדות לטבע הרוחני שלנו

שריקה = הרוח.. שמעירה, ופתאום שומעים! את הבריאה… ויודעים אותה! 
"וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."

זו רק אני שאומרת שקשר יוצר קשרים ולכן תלות, ועדיף חיבורים כי חיבור הוא אהבה עצמה (=לאהוב מישהו משמע לשחרר אותו)?

מסופר במסורת היהודית (הבעש"ט, נחמן, זוהר) על ציפור אחת שמטילה ביצים בקינים של אחרות. כאשר הגוזלים בוקעים, אינם יודעים מי אמם האמיתית. והאם מזינה ומפרנסת אותם כאילו היו שלה… והם חושבים כי אכן היא אמא שלהם. בזמן מסוים, הציפור האם משמיעה את קולה ושריקתה, והגוזלים בקינים הזרים מזהים את השריקה, משהו מתעורר בליבותיהם, והם מתקבצים ונאספים סביבה.
וכך הם ישפיעו את החיבור אח"כ בכל קן ממנו באו ונתקבצו.

תמיד אמרתי, שבישראל אפשר לאכול כל אוכל שיש בעולם, וכי בישראל, מתקבצות כל התרבויות שיש בעולם, בזעיר אנפין.. וכשנתקבצנו (ועדיין) מכל הגלויות, נתחככנו אחד בשני, אשכנזים ומזרחיים ומרוקאים ועיראקים ורומנים פולנים רוסים אתיופים וכו' כי היה עלינו לממש שלום בין כל התרבויות. אפשר להבין את הנפרדות שהיתה, אך כעת הגיע זמן אחדות.
האם שמעתם את הקריאה?


"דע כי הציפור הגדולה היא השכינה הקדושה, והיא שגלתה מארצה ונתפזרה בגויים. והיא מטילה ביציה בכל מקום, כי יש קדושה שנתפזרה בכל העמים, והם הם ניצוצי הקדושה השבויים בין הקליפות. ועתה, אותם ביצים גדלים בקנים זרים, הם הנשמות הקדושות שנטמעו בין העמים. אבל עת תבוא הגאולה, תשמיע הציפור קול שריקתה, הוא קול השופר הגדול, וכל הגוזלים יכירו את קולה. מיד יעזבו את קניהם הזרים, יאספו ויבואו אל אמם האמיתית, אל מקומם הטבעי והשורשי."

מאמר הגאולה, רמח"ל

רוצים עוד קצת על ציפורים?

 "שבעת הקבצנים" שסיפר רבי נחמן (ביום הרביעי):
"כי יש שני צפורים, אחד זכר ואחת נקבה והם רק זוג אחד בעולם. ונאבדה הנקבה, והוא הולך ומחפש אותה והיא מחפשת אותו. והיו מחפשים הרבה זה את זה עד שנתעו, וראו שאינם יכולים למצוא אחד את חברו. ונשארו עומדים. ועשו להם קינים. זה הצפור עשה לו קן סמוך למדינה אחת משתי המדינות הנ"ל. ולא סמוך ממש, רק שבערך קול הצפור הוא סמוך, כי יכולים לשמוע הקול של הצפור באותו המדינה ממקום שעמד שם. ועשה לו קן, וכן היא עשתה לה גם כן קן סמוך למדינה השניה. וכשמגיע הלילה, אזי אלו הזוג צפורים מתחילים כל אחד ואחד לילל בקול יללה גדולה מאד, כי כל אחד מיילל על זוגו.

אמרו לו (היינו החכמים הנזכרים בספור אמרו לזה שצוארו עקום): ואתה יכול לתקן זאת? השיב: אני יכול לתקן, כי אני יכול לעשות ולכוון כל הקולות שבעולם (היינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו, ולכוון ממש כמו איזה קול שיהיה) גם אני יכול להשליך קולות, היינו כי אני יכול להשליך קול שבכאן, במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל, רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול. ועל כן אני יכול להשליך הקול של הצפורה, שיגיע סמוך למקום הצפור, וכן להשליך קול הצפור, שיגיע סמוך למקום הצפורה, ולהמשיכם יחד על ידי זה (ועל ידי זה יתקן הכל).