כשאנו פוגמים בשלם שאנחנו, נוצר לנו חור: אם אנו משאירים את החלל, החלל כואב ומחלל אותנו (נוצר ואקום, כי אנחנו בעולם של יש) ואם נמלא במירורים, צער, אבל ויגון, זה יהיה בור צר של נחשים ועקרבים שחון.ואם נמלא בהכרת תודה גם אם אני לא מבינה, בחמלה, ברכוּת, באהבה, זה יהיה באר של מים חיים. במה … המשך קריאת הפוסט חורים

"פנים אל מול פנים, פגישה באמצע החיים.." מזה בעצם אומר פנים אל פנים? רובינו מחוברים בתוכינו (לעצמינו) בחיבור של אחור לאחור.. אנו לא רואים את כל הפנים שלנו, אולי יודעים על קיומם, אבל הרבה פנים שלנו אנחנו מסתירים אפילו מעצמינו - בעיקר מעצמינו, אבל כל האחרים.. רואים. כי כל העולם מראה ... מראה שמראה לי … המשך קריאת הפוסט פנים אל פנים

לפני כשנה, נכנסנו לסוכה, ולמעשה לא באמת יצאנו ממנה... חשבתי על זה רבות כשהתחילה התנועה שהחלה אז. דירת ארעי, דירה בתחתונים, "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם", מקדש.. זה כל דבר שאנו מקדשים ומקדישים אותו, עושים מקום למקום. איך נעשה מקום למקום אם אנו מלאים.. בנו? בפחדים, בדמיונות, ב-לא אמת. איך אפשרי לי לעשות מקום למקום? … המשך קריאת הפוסט מי/מה מסוכך עליי?

*אני אחת עם האדמה* אני יודעת לדמיין, להרגיש, ליצור ולחבר עליונים עם תחתונים אל עולם העשייה והחומר אני יודעת להעלות מן החומר לרוח אני יודעת להגשים, אני עצמי הגשמה אני יודעת להזין אני יודעת להפרות אני יודעת יציבות אני יודעת את החומר אני יודעת לפרק כל שאבחר לאבני הביניין וליצר אבני ביניין חדשות אני יודעת … המשך קריאת הפוסט אני אחת, באחדות, בלב שלם ומלא

עשרת ימי תשובה (שובה)העבודה הפנימית שהגיעה אתמול עסקה בשיחרור תודעת הקורבנות, ועקידת האהבה, והסכמה לקבל אהבה ללא תנאיהעבודה הפנימית שהגיעה להיום, עוסקת בקירוב היכן שהתרחקנו: שיחרור תודעתי אני מחברת עצמי מהלב לנישמתי, ופונה לבורא ולשכינה:אני מבקשת החלפת תודעת אבל ואסון בתודעת שמחה ללא תנאי טהורה, בכל הוויתי שבכל אשר נברא, באופן קבוע רצוף ומתמשך לעדאני … המשך קריאת הפוסט נושא העבודה היומית: קירוב במקום ריחוק

אמון"בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת." ככה זה התחיל. הגעת אליי שלם, כל כולך. לא ידעתי, אבל הייתי אז שבורה.נתת בי אמון, מילאת אותי באהבה חמה וטובה, מזגת לתוכי משמחתך... אל תוך תהומות העצב ללא תחתית ששרצתי בהן רוב חיי: "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן."זה הרגיש שהכל נזל, הכלי שלי.. פשוט היה שבור. סליחה (מרכינה … המשך קריאת הפוסט מכתם מהלב

-אזהרת אורך- תקציר: עקידה, קורבנוּת, אשמה, סליחה, יציאה מהלופ, שלום, אהבה. -כשאני קוראת בתורה, הרבה מאוד פעמים אני פשוט מתחילה לבכות כי אני מרגישה בתוכי את הכל, כאילו זו הייתי אני שם, כאילו הכל קרה וקורה לי ואני שם וכאן, עכשיו. אחד מהאירועים האלו, היא עקידת יצחק. אני תמיד מדלגת עליה, כי אני לא עומדת … המשך קריאת הפוסט עקידת האהבה

"יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים)נקודת הממשק מרווה ומפעימה את החיים. נקודה זו מתהווה מתוך שלם משיק לשלמה (וזה שלמה שכתב את שיר השירים, תולדה שלמה, הפרי השלם).בנשיקה עצמה, משקה אותי, מחייה, מפעים (אכן כך עשה! דבר לא הכין אותי לנשיקתו.. ואין עוד מלבדה) "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם." (משלי)(אספקלריא מאירה, שיקוף)חיבור אחור לאחור … המשך קריאת הפוסט נשיקה

לא, לא התבלבלתי בחג - אנחנו בראש השנה, ואני שואלת, מה נשתנה הלילה הזה, החג הזה, השנה הזו מכל השנים האחרות? מה תרצו שישתנה? איך משנים? מזה בכלל משנה אם ישתנה או לא ישתנה? אנחנו חוגגים חג, ועוד חג, וחגים סביב עצמינו, בלופים, ולא משתחררים מהם, למה? כי אנחנו לא משנים שום דבר, ודבר לא … המשך קריאת הפוסט מה נשתנה?