חיבורים נכונים

זיווג בין שני הפכים הפוכים, בקדושה, זה חיבור שמושך שפע, התולדות של הדבר, תהיה בזה ברכה, עשינו יפה, מביא טוב.
חיבור לא נכון, יביא את ההפך, קצר, נורה שרופה.

יאנג ויאנג, גבר ואישה, ימין ושמאל.
הזכר מתחבר לאור העליון ומעביר אותו והאישה היא כלי, מכילה את האור – היא מביאה פירות ופיריון. כששני דברים שהם במחלוקת, מתחברים חיבור נכון, זה מושך את השפע. כמו אש ומים. כשהאש למטה והמים בסיר למעלה, זה חיבור נכון, ע"י הפרדה. אז הם פועלים נכון.

כל הטבע במחלוקת, מתנגדים ומשלימים אחד את השני. דבר והיפוכו, משלימים.

חיבור טוב שכל אחד נותן לשני להשלים אותו, כל אחד נותן לשני מעצמו. הוא חייב אותך ואתה חייב אותו… הגבוה והנמוך יוצרים שלם אחד. כי זה יחסי (אין נמוך בלי גבוה).

ימין חסדים שמאל גבורה, מים ואש, אין להם קיום ביחד, צריך לעשות משהו שיהיה חיבור ביניהם שיביא למציאות שלישית, שהיא חדשה והיא נשארת – ניצחי. שכינה. (חיבור של חמצן שאין לו מוחשיות, ומימן, שאין לו מוחשיות, מוליד מים, שזה מוחשי וקיים). מתגלה שפע שהיא תולדה של החיבור הנכון, זה לא החמצן וזה לא המימן. זה משהו שלישי.

איך מתחברים נכון?
רמח – מה כן לעשות
ויש מה לא לעשות.

האורות מתגלים מתוך המצוות שעושים (מצווה מלשון צוותא). אדם בכל רגע בחייו יודע מה נכון לעשות בכל סיטואציה, עושה את החיבור עם הבורא בכל אשר הוא נפגש. יודע להשתמש בכוחות הנפש שלו, יודע לעבור את הניסיונות.

להשכין שלום.
משה ואהרון השלימו אחד את השני. משה עשה חיבור בין הבורא לעם, ואהרון היה עושה שלום בתוך העם.

חיבור שהוא רק להנאה עצמית, ש-לי יהיה טוב, ולא כדי להביא חיים ושפע וברכה לעולם, הוא חיבור לא נכון. יש בו מוות חורבן ופירוד.