מגולגלים צמריריים משהו כל הזמן מושך אותנו… לאן? למה? להתפתח,למצוא עוד מפתח,להתגלגל,פנימה אל תוך גוף,ואז החוצה מהגוף,להשתולל,ואז להתגלגל שוב,פנימה והחוצה וחוזר חלילהשוב, ושוב ושוב, ושוב ו-שוב…הננו אנו, אבל לא תמיד כל ע(ו)צמותינו. לפעמים השוונצים הצמריריים שלנו אוספים אל תוכם חלקיקי צמרונים אחרים,פשוט מתוך האלקטרומגנטיקה, המשיכה - מדביקה ואולי אף מדבקת -מתוך ליבה של האחדות ברקמה … המשך קריאת הפוסט מגולגלים צמריריים

במקום שאני מתרוקן ונגמר, מתמלא הינני אינסופי.על הנצח שמנצח,בגאון,בכל מקום,את אינסופיותו. הכל דומםהכל פועםהאין נוכחואומר כך:הכל כפי שהיה, כפי שיהיה,מתחדש,רוחש, לוחששואג: תהיה! החיים נכתבים בכלי כתיבה פילאי,האינסוף מתפתל ומתהווה לאופק,שואב אל תנועתו,את הכלום שהכל בתוכו. האדמה רוטטת,ממגנטת -גשם שמתגשם.מכילה,מתמלאה -ועולה השמיימהבלהבות שזורותשזורמות לבָּהמעצבות תמונות נוף בלשונן,שלא מהעולם הזה,מתוך הכדור הזה. הרוח מניעה,לכל הרוחות,את כל התנועות,ואת … המשך קריאת הפוסט על הנצח והאינסופיות