בין ימים ובין לילות, לפני הסעודה

נשאלתי לאחרונה, איך אפשר להגדיל את הכלי, אז אחת הדרכים, היא התפעלות! ומה יותר טוב מאשר מן הבריאה בעצמה?

להלן הסיפור.

אז בתום החודש לאמא האהובה, נפגשתי עם א', בבת גלים,

זכינו לסרט נשיונל ג'יאוגרפיק פרטי משלנו, בזה המרחב ובזה הזמן. סרט חי בתרתי משמע ומתוזמן:
אנפת בקר לבנה טבלה רגליים במים, חתול סמור ארב לה דקות ארוכות ודרוכות מאחורי הסלעים, בעוד היא שלתה דגיגים קטנים במקורה והוא – רצה לזנק עליה. היא תפסה 2 במקור, ובלעה אחד (לבטן) בדיעבד.

בדיוק באותו הזמן, חג וחגג עורב שחור-מקור שקרע את גרונו לאזהרת כל הניצודים והציידים. בעוד הדרמה מתרחשת, נדחפו והתיישבו לפנינו לפתע שני פעוטות מתולתלות, בשורה הראשונה, בבגד ים ורוד – כאילו לא היו מספיק סכנות ואזהרות… אך כל הקורה והומה – כלל לא חש באיום האנושי הקטנטן, שעלול היה לפרק את כולם מנישקם, בניסיונם לנשק אותם. כולם פשוט היו עסוקים כל אחד בארוחתו שלו.

כל הרוחש ומתרחש – זה רק מה שקרה מעל לאדמה – וכמו בעליונים כך בתחתונים – התחוללה גם דרמה מתחת לנראָה:
דג גדול ורעב(תן) שחה ברדודים בין המצופים (אולי כדי להלהיב את הצופים?), גרם לבהלה גדולה בקרב הדגיגות – שכל כך נרעשו עד שהתעלו ויצאו ממרחבן הטיבעי ועברו למרחב אווירי במבנה יציב ותעופתי כאילו הן לולייניות ותיקות. אנפת הבקר הלבנה קלטה אותן ומיד דילגה לשם ברגליים דקיקות וקלילות, וכל שהצטרכה לעשות, הוא לפתוח פה גדול ולהמתין לבאות…
מה שכולם לא ידעו הוא – שדייג שותק בערבית שוטפת ארב להן על הסלעים החלקים בדומייה שיש רק בין דייג לבריאה.

בסופו של דבר, דג גדול נשלה מן המים ונמסר כמנחה לדייג שכן בשתיקה שקטה, 4 דגיגונים מצאו עצמם שוחים בתוך הבטן של אנפת בקר לבנה, שני הפעוטות התרחקו ושיחקו בחול מנצנץ שלא נדבק – בצד,
אנחנו פיצחנו אגוזים מתוך שהיינו צופים על קוצים וצילמנו צלמת שצילמה מהשובר גלים בביטחה את האנפת בקר הלבנה שכיכבה בתשומת ליבם של כולם, בעוד מתוך המים עלה בהפתעה תמהוני רוסי שנעמד ובהה – בנו מצלמים את הצלמת – שצילמה את האנפת בקר הלבנה – שארבה לדגיגונים בדרמה שהתרחשה מעל ומתחת לנגלָה.

וכמו בהדרן כך גם כאן: קיפץ לו שלדג ניאוני וירקרק ששרק את שירו, בין סלע לשכנו, למרחקים מיימים וחולִיים עבור כל השחקנים הרעבים והאורבים.

"קרעע קרעע" נשמע,
עורב שחור-מקור מחה כנפיים, כנף אל כנף ו-עף!

כל זאת ועוד, בפרק הבא של: בת גלים, בין חולות לסלעים