הבא נבוא!

לפעמים אנחנו כותבים לאנשים שעוד לא נכנסו לתודעה,
לעולם
ולהכרה שלנו,

ואיכשהו,

הם תמיד שם,
מהרגע בו נולדנו.

I'm lonely for you only
Come hold me
There's nobody with their body
Who unfolds me

תכף נסגרת דלת על השנה החולפת, 
ואז נצעד ביחד במסדרון האורות,
עד לדלת החדשה שתפתח עבורנו בשמיני עצרת,
(עצירת הדינים, ואצירת השמחה),
ואז נחגוג, את שמחת בית השואבה,
את הזיווג, והחיבור של כל אחד עם עצמו,
ושלנו איתנו.

כתיבת תגובה