לפעמים אני מתעוררת מהחיים שלי ונזכרת שאמא תכף הולכת, אותה אחת שהביאה אותי לעולם, אותה אחת שניסתה להיות לי ולהכיל, אותה אחת שגם כשבניתי סלעים וחומות כי כאב לי מידי ממנה ולא יכולתי עוד, עדיין היתה שם, ואהבה אותי עד מאוד מתוך הכאב והקשיים שלה.בחוג לספרות מלמדים כי כשטרגדיה מגיעה לשיא שלה, היא הופכת לקומדיה. … המשך קריאת הפוסט המילים השתוקות, הכאב מאחורי הכל
Deep Water Path: Public 