49 מלכות שבמלכות

ספרנו הערב: 49
הספירה לשבוע זה: מלכות (דויד המלך ורחל), איבר הרבייה הנשי.
שכינה, השפע האלוהי, פריון, כל הספירות כלולות בה לדרגת מלכות, הגשמה, מנהיגות, השפעה, השתייכות, הכלה (אור מקיף).

המלכות שבמלכות, הספירות שבספירות, דויד ורחל שבדויד ורחל. עפ"י המסורת, דויד המלך נפטר בחג השבועות, ועל כן, קוראים במגילת רות, המואבייה (רות ובועז ילדו את עובד אבי ישי, אבי דויד).

אז מה היה לנו השבוע?

הנהגה מתוך אהבה ללא תנאי ( חסד שבמלכות ),
הנהגה שמכוונת במדויק את כפתור הגברת המהות, וההתגברות על חלק האנוש/האגו ההישרדותי ומסוגלת לנצח על המנגנון ( גבורה שבמלכות ),
הנהגה שרואה ונותנת מקום לכל הקולות הפנימיים, ומביאה אותם לכדי הרמוניה, מתוך שלום פנימי, מעלה ומאירה את האמת ( תפארת שבמלכות ),
הנהגה שמנהיגה בהתמדה ולאורך זמן מתוך כל האיכויות ומידות מדוייקות, מתוך דבקות, מסירות והתמסרות מלאה ( נצח שבמלכות ),
הנהגה שנובעת מתוך ידיעת עצמי מלאה ונוכחת ומתוך ביטול גמור בפני הבריאה, מתוך ענווה, הכרת תודה על החלק הנישמתי, בגילוי לב על חלק האנוש ( הוד שבמלכות ),
הנהגה שמסוגלת לקיים חיבורים עמוקים מהותיים, ויכולה להביא את המערכת לכדי אחדות והסכמה ( יסוד שבמלכות ).

למעשה, שבוע המלכות, הביא לאחדות את כל סופי השבועות הקודמים, שהרי כל שבוע אסף אל תוכו את הספירות של אותו שבוע כך, שהיום זה הכל מהכל, מתוך אהבה ללא תנאי ונתינה נדיבה, מתוך הגברת החלק הנישמתי האלוהי שבנו, והתגברות על חלקי האנוש שיותר קשה להם שתפקידם לשמור את חיינו, מתוך משחק מדוייק ומאוזן במידות של כל אחת מהאיכויות שכל ספירה מכילה בתוכה, מתוך אמת, גילוי הלב, הכרת התודה פנים אל פנים, מה משמעותה וערכה, מתוך כח ההתמדה שעוזר לנו להכיל את השינויים, להטמיע אותם ולהופכם לטבע שלנו, עוזר לנו לנצח כוחות פנימיים שמחלישים ובכך לחזק אותנו אף יותר, מתוך ירידה לעומקם של הדברים, בדיקה של היסודות עליהם כל הקומות נשענות, מתוך לייצב את המהות שלנו וידיעת העצמי, מתוך נוכחות מלאה של "הינני", ומתוך הנצחיות האינסופית של "אהיה אשר אהיה".

המשימה היומית למי שיבחר בה:
להתיישב בנוכחות מלאה של הינני, עם כתר על הראש, בזקיפות קומה ומתוך ענווה ושמחה על מי שאני, על מי שאנחנו, כל אחד מאיתנו. להרגיש איך זה מרגיש, להיות במלוא ההווויה הזו ולהרחיב ולהעשיר את ההרגשה ככל שניתן, ולכל החושים בפנימיות שלנו, ובחיצוניות שלנו – ההתבוננות היא תמיד מבפנים החוצה, כמו גם העבודה עצמה.
כשאנחנו יורדים לעומק היסודות/הרגשות/האמונות/המחשבות/הרבדים/המידות/היצרים/האוטומטים, מתבוננים בהתקשרות שלנו אליהם (בקשרים הסבוכים), מתירים ומעלים אותם למודעות, שמים מתשומת ליבנו, אוהבים, חומלים, מאפשרים ומאשרים, ובכך משחררים אותם לחופשי, ומביאים את המערכת חזרה למצב בריאה – זוהי מהות ההנהגה.
היום נייצב את כל מה שנטמע בנו מאז א' של פסח. עברנו הרבה מאז… נתבונן בחוויות שעברנו, בקולות שהיו בנו כשספרנו, בשינויים הפנימיים שהתרחשו, בחלקי הרגש שפעם והרגיש, חלקי המחשבה שעבדה ועיכלה, בגוף הפיזי שלנו ובצרכים שלו (האם הם השתנו מאז פסח? מה עבר על הגוף הפיזי שלנו?) היום נתרכז ב-להפנים את המסע הזה, את 49 מעלות ההתקדשות.

זכינו לקבל הרבה מאוד כלים להתבוננות, ומההתבוננות מתחיל שינוי ודיוק. ביסוד הדברים: אהבה ללא תנאי, שממנה נבראה כל הבריאה כולה. אני מדברת על שינויים בפנימיות שמטרתם למעשה – קבלה. קבלה של הדברים מתוך הבנה וידיעה, שיש בורא לעולם, אין עוד מלבדו, וכל הנעשה – נעשה לרפואה, לטוב ולשפע, להייטיב לנבראיו, ולתענוג. כל הצעדים, כל המראות, כל החוויות והאירועים שנרשמים בתודעה שלנו, כולם כולם באו ונוכחים כדי לעזור לנו להגשים יותר ממי שאנחנו, לעזור לנו בהתפתחות, לעזור לנו לגדול ולהרחיב את יכולת ההכלה שלנו כדי שנוכל להגשים עוד אינסוף ממי שאנחנו:
אחדים, מאוחדים, אינסופיים, שנוכחים כאן כדי לחוות את ההוויה בעצמה, את האהבה בעצמה, כדי להתפעל מהפלאים הנפלאים, ולהתענג בעונג ולהשתוקק לעוד ממעיין המים החיים השופעים האלו.

הנעשה ומה שיעשה, שיהיה לטובתינו הנעלה ביותר.

שבוע טוב ומבורך,
באהבה,