ספרנו הערב: 35.
הספירה לשבוע זה: הוד (אהרון הכהן), רגל שמאל.
הודייה (על שהיה, הווה ויהיה) והודאה, וידוי מתוך גילוי הלב והאמת, הכנעה, ענווה, יראה, מרשים, אצילי ומעורר השראה.
הגענו למלכות של ההוד, ובכך הושלמה בניית הקומה ה-5!
אז מה היו המעלות של השבוע האחרון?
התחלנו עם האהבה שבהכרת התודה וגילוי הלב – ככל שאנחנו מגבירים ומרחיבים את עוצמת וגווני הכרת התודה ומגלים יותר ויותר חלקים מליבנו, מתוך החמלה, מודים לעצמנו על מי שאנחנו, אנחנו מקיימים יותר מהמהות שלנו בהתגשמות ( חסד שבהוד ).
המשכנו עם התגברות על הגאווה והגברת הענווה שבהכרת התודה, להבין שאני לא לבד בעולם ולהרחיב את המרחבים שאנו מודים עליהם ובהם ( גבורה שבהוד ).
לאחר מכן, איזנו בהרמוניה את המינונים, מצאנו את נקודות האיזון, נקודת השלווה, שלום פנימי בין ידיעת עצמי לענווה ( תפארת שבהוד ).
משהשגנו את האיזון ההרמוני, והשלום הפנימי, דייקנו אף יותר את המינונים כדי לשמור את האיזון בהתמדה, למדנו את היכולת שלנו להניע ולנוע ולהמשיך גם כשהכי קשה, ובמיוחד כשהכי קשה ומאתגר, למדנו את איכות הכרת התודה גם מתוך התנצחויות שבוערות בנו ובכך ניצחנו עליהן ( נצח שבהוד ).
למדנו את מהותה של הכרת התודה וגילוי הלב שבגילוי הלב ובעיקר למדנו להפוך ולשחק ( הוד שבהוד ).
חיברנו את כל הקומה ליסודות, חיזקנו את היסודות ביסודיות וקיבלנו מהם איזונים נוספים, למדנו את המקור והשורש של הכרת התודה וגילוי הלב ( יסוד שבהוד ).
וכעת, אנחנו מקבלים על עצמנו את המלכות של כל הקומה. כל האיכויות שרכשנו במשך השבוע, מאפשרות את היכולת להנהיג אותן: החסד שנמזג פנימה מתוך הגברה והתגברות שמאפשרים לחללים ומרחבים חדשים לצמוח, שאפשר למלא אותם באהבה ללא תנאי, ולמרחבים הקיימים – לעטוף ולרפא בחמלה וקבלה ולהודות לעצמי שלנו על היכולת לעשות כל זאת, על היכולת לסלוח, לקבל, להרחיב ולהתרחב. למצוא את האיזונים וההרמוניה שבין ידיעת עצמי לבין הענווה שזהו היסוד! למנהיגות נכונה (Aligned) ולשמור את כל המערך הזה בהתמדה ומתוך מסירות שלמה והתמסרות מלאה. אלו הרבה מאוד איכויות שהטמעה ועיגון שלהם, יאפשרו לנו הנהגה לאורך זמן, יכולת לסמוך על עצמינו ולקבל אותנו כפי שאנחנו. מתוך הריפוי הפנימי, יתקיים גם ריפוי בכל מערכות היחסים שלנו עם החוץ ובנינו.
המשימה היומית למי שיבחר בה:
ללמוד את איכות המלכות מתוך הכרת התודה, מתוך גילוי הלב שלנו בפנינו. נשאל את הלב שלנו מהי המלכות, מה האיכויות שלה, כיצד מתעצמת בי המלכות כשאני מודה (מתוודה באנושיותי ומודה עליה). היום נזהה את קול האנוש ואת קול הנשמה בתוכנו מתוך שנפתח את הלב ונבקש ממנו שיסמן לנו מתי האנוש מדבר, ומתי הנשמה מדברת. המשימה להיום, היא להיות בהקשבה מלכותית מתבוננת. כשעולה בי מחשבה/הרגשה, לשאול "מי מדבר כעת, האנוש או הנשמה?" רק זה – לאורך כל היום, עד הערב של מחר.
הכלים שעומדים לרשותנו להצלחת המשימה הם: אהבה ללא תנאי לעצמי, כח להתגבר ולהתמיד, הרצון לשלווה והרמוניה כמו גם ההנאה ממשחק במינונים מתוך ניסוי וטעייה, יכולת לגלות את ליבי ולסמוך על התשובות שלי, וכשחשוב לי דבר מה, אני יורד/ת לשורשו ומעמיק/ה עד ליסודות ביסודיות ומוצא/ת את החיבורים של השמיים והארץ,
והכח המרכזי של היום שעומד לרשותנו הוא היכולת להנהיג – לראות את כל הכלים עובדים בסינכרון וביחד.
דויד ורחל שבאהרון ואהרון שבדויד ורחל. כהן שחש בושה על חטא העגל, והמלך הראשון של ישראל, שחש ענווה ומתוכה היה בנוכחות מלאה מתוך ידיעת עצמו. זו היכולת להתמיר, לשנות, להעלות – לנוע בין הדברים ולאזנם, בדיוק כפי שעלינו לעשות בין ימין לשמאל, בין זיכרי לניקבי, בין רוח לחומר, בין השכל ללב. הבושה.. מכווצת וסוגרת אבל באותה מידה גם מבקשת גילוי לב שלם וגמור, אותה סגירות גם מבקשת פתיחות (מפני הבּוּשה – שומר המלבוש, התבושש לבוא. מפני הבגידה שומר הבגד). לכן זה כהן (שיכול להרגיש הכל , לגלות חמלה ולהתמיר ולהפוך), וזה מלך (שהופך את הניגודים לשלם).
למתקדמים:
במה אני מתבייש/ת? מה מבייש אותי?
למצוא אדם שבפניו נוכל לפתוח בושה זו מתוך גילוי הלב.
(הנמוך ביותר הוא גם הגבוה ביותר – ולהפך, הם אחד).
השלמות שבשלם:
מלכות שבהוד – היכולת להנהיג מתוך הכרת התודה וגילוי הלב.
הוד שבמלכות – גילוי הלב והכרת התודה מתוך היכולת להנהיג.
באהבה,
ושבוע טוב ומבורך,