32 נצח שבהוד

ספרנו הערב: 32.
הספירה לשבוע זה: הוד (אהרון הכהן), רגל שמאל.
הודייה (על שהיה, הווה ויהיה) והודאה, וידוי מתוך גילוי הלב והאמת, הכנעה, ענווה, יראה, מרשים, אצילי ומעורר השראה.

ההתמדה שבהודייה ובהודאה, להמשיך להודות בהתמדה על כל היש והאין: אלו שהיו, אלו שנוכחיים, ואלו שעוד יהיו, ולגלות את הלב והאמת בתהליך מתמיד שיהפוך בסופו של דבר לטבע שני שלנו. זו למעשה איכות ההִישתנוּת.
כשאנחנו מסוגלים להודות על כל הזמנים כולם, אנחנו מרחיבים את ההודייה על המהות כולה, ומאחדים עוד ועוד חלקים שלנו אל תוכנו, מאירים אותם וממלאים אותם אהבה ללא תנאי.
הכרת התודה מאפשרת ליותר ויותר ענווה להיכנס, שממתנת את הגאווה. כשהביטול העצמי מתקיים ביחס לבורא, מתוך ידיעת עצמי איתנה ונוכחת, אנחנו הופכים ליש ואין בו זמנית (אנוש ונשמה), ומתוך כך, לפוטנציאל גדול יותר למימוש המהות שאנחנו, להתגשמות, ויותר אש יצירה יכולה למלא אותנו ולעזור בייבוש ביצות צער וכאב של רגשות כבדים וקשים ששוקעים במשקעים ביצתיים, זה עוזר להבראה שלנו, ולשיחרור תדרים נמוכים.

להצליח לראות את עצמנו מתוך הנצח, מחוץ לזמן, לראות תהליך מתחילתו מקצה עולם ועד קצהו (ראשית, אמצע ואחרית), מאפשרת לנו להיות יותר בחמלה וקבלה לעצמנו (מתוך הכרה בקושי ההתחלה, וידיעת ההצלחה בסיום), יותר ביכולת להכיל את כל התהליך, כל שלבי ההִישתנוּת ולתת לעצמנו תמיכה נדרשת במהלך הדרך.

כדי לא להיות במצב ההפוך של יום זה (ניצחיות של העייפות, דוה), עלינו למלא עצמנו בהכרת התודה וגילוי הלב בהתמדה (לקפוץ בשמחה!). זה לשנות מצב צבירה כהרף עין (מצב שהצטבר בנו להופכו להפוך שלו – התמרה ותיעול), כי בכל דבר יש את ההשלמה שלו, ההופכי שלו, וכשאנחנו לומדים מיומנות זו, אנחנו מסוגלים לבצע את השינויים, לשחק בהם.

המשימה להיום למי שיבחר בה, לגלות עוד מופלא בבריאה שאנחנו שטרם גילינו עלינו ולהכיר תודה על כך, גם על עצם הראייה עצמה. בכך נתחבר לעבודה של אתמול, בלהודות באנוש שאנחנו, ולומר תודה על שנתגלמנו באנושיות. נהיה בלב פתוח ללמוד דבר חדש עלינו היום, דבר מה של יצירה, אולי יכולת חדשה שלא ידענו שיש בנו. התבוננו היום, חפשו את הפלא החדש! ככל שאנחנו מגלים יותר מהבריאה, מהפלא והמופלא, הכרת התודה מתעצמת ומתגברת, וככל שנתמיד בה, כן יתגלו בפנינו עוד פילאי בריאה (את איכות ההתמדה רכשנו ואנחנו מכירים אותה ואת התנועה הפנימית והחיצונית שלה, זה מתרחש מכח ההתמדה).

למתקדמים: תרגול שינויי מצבי צבירה של משק המים לפי דרגת קושי עולה.

משה שבאהרון ואהרון שבמשה. כבר הזכרנו שהם אחים והיתה אחדות ושותפות מלאה ביניהם, ונתינה וענווה. אהרון היה כלי זך, לכן היה יכול להיכנס לקודש הקודשים, מדבקות חזקה במהותו, ידיעת עצמו ובביטול עצמי גמור – בהתמדה, ולהתמיר את כל חטאי העם ולטהר אותם בכך. כשאין התמדה בהחזקת מצב תודעתי זה, הדבר מתפרק, חייבים לדבוק בהתמסרות שלמה ומלאה ומכח ההתמדה, מכח הכרת התודה התמידית והענווה – להגביר אותם כדי להתגבר ולהפוך מצב תודעתי זה לקיים וניצחי.

השלמות שבשלם:
נצח שבהוד – ההתמדה והדבקות שבהודייה ובהודאה מתוך גילוי הלב והאמת.
הוד שבנצח – ההודייה וההודאה בגילוי לב שבהתמדה, הכרת התודה וגילוי הלב גדלים ככל שאנחנו מתמידים בהם, מתעצמים ומתגברים.

*
אנחנו בשבוע של אש היצירה, ואולי אחת הסיבות שאנחנו חווים תחושת "מים קופצים" (כך אני מכנה אותם, ממש כמו בשמחת בית השואבה), זה כי המים הם ההשלמה של האש, הם הזוג (כשם שכל 4 האלמנטים הם זוג אחד של השני).

באהבה,