ספרנו אתמול בערב: 25
הספירה לשבוע זה: נצח (משה), רגל ימין.
ניצחיות (למשל התורה, השפעה ארוכת טווח), האינסוף, התמדה, סבלנות, ניצחון, ניצוח, חיבור המציאות לניצחי, השפעה כלפי מעלה (לאינסוף).
זו ההתמדה שבתוך ההתמדה, הניצוח שבניצוח, האינסוף שבאינסוף, זו המהות, משה שבמשה.
נשמתו של משה מתגלגלת בכל דור ודור, מוכנה ומזומנה להנהיג ברגע שנאפשר לו, זו ניצחיותו, זו ההתמדה – הוויה שלא משתנה ועומדת לנו בזמינות מעבר לזמנים.
כפל הקריאה בשם, אולי מעיד על חיבור האנוש עם הנשמה לאחד:
"וַיַּרְא יְהוָה, כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה–וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי." (שמות ג')
"וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ. יא וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי." (בראשית כ"ב)
בשני המקרים התשובה היתה "הינני".
הנוכחות שלנו ברגע הנוכחי במלוא הווייתנו, היא נצח שמתקיים בכל רגע ורגע. יתכן כי ישנם הרבה מאוד נצחים, אולי אינסוף נצחים, וכל אחד מהם נגזר מתוך כל רגע בודד של היות נשמה באפינו. המשמעות של זה, היא אינסופיות של פוטנציאלים להתגשמות.
האם אפשרי עבורינו לחוות את אותה ניצחיות בתוך הסופיות האנושית? בתוך המסגרות שעוזרות לנו לרכז את עצמנו?
האם אנחנו מסוגלים לרגע אחד, לחוות את אינסוף (או חלק ממנו) של הפוטנציאלים עבורנו להיות?
המשימה להיום למי שיבחר בה, היא להתבונן בכל מה שיתרחש היום, ולנסות לגלות עוד צורות להתגשמות הפיזית שלנו בתוך חיי היום יום, לבחון צורות חדשות להגיב על דברים (או לא להגיב עליהם), לשאול את עצמי האם אני יכול/ה להחליף רגש ברגש, ולנוע בתוך הרגשות שלי, ולהחליף אותם עפ"י בחירתי?
האם יש דברים סביבי שאני לא רואה? איך אוכל לראות את שאיני רואה? מה יעזור לי לראות את שאיני רואה?
האם האנשים סביבי הם עוד אינסוף שפוגש אותי, והאם אני יכול/ה להכיר בהם עוד צדדים שלא הכרתי קודם ולא ראיתי קודם?
איך אני מביא/ה לידי ביטוי חלקים בי שטרם התגשמו? חוויות שטרם חוויתי, טעמים שטרם טעמתי, צבעים שטרם ראיתי, הרגש שטרם הרגשתי – האם אני ער למגוון מניפות הגוונים שיש בכל אחד מהם?
האם אני מסוגל/ת לצאת מתוך רצף הזמן והזמנים ולהתבונן בהוויה שלי (שהיא כל הפנים שלי עד כה, כל מי שהייתי וכל מי שעוד אהיה, וכל מי שאני כעת) ולחוות אותה במלואה ולהתבונן מבחוץ על כל מסלולי הזמן? לראות עוד ועוד נתיבים מקצה עולם ועד קצהו?
יש כאן כמה כיוונים שאפשר לעבוד איתם, בחרו את זה שמהדהד לכם הכי נכון להיום.
למתקדמים: התבוננו במפגשי אנוש-נשמה שבכם, ראו על אילו התנגדויות פנימיות אתם בשלים לוותר, ולהכניס עוד חלקי נשמה אל תוך הוויתכם במקומם. אתגרו את יכולתכם להכיל את האינסוף, למדו את התנועה הקלה שבתוכו, הכירו את האַיִן, את המקום ממנו נאצל הכל, הכילו יותר מהשפע עד שתהפכו אתם לשפע עצמו. היזכרו ברגע בחייכם בו האהבה גדשה אתכם, ואיתגרה את יכולתכם להכיל אהבה נישמו והסכימו להכיל עוד. הכירו את כל היש, והתבוננו בהרמוניה מאתמול, בצורה המושלמת בה ההרמוניה נחה בתוך אינסוף הכל, ראו את כל הניגודים עומדים פנים אל פנים, מחזיקים ידיים אחד לשני מתחבקים לב אל לב, ומאזנים אחד את השני כמו שיווי הכלים, ראו את התנועה המתמדת שלמדנו אתמול, שמאזנת.
זהו את חלק משה שבכם, החלק המושיע והגואל, החלק שראה את סיבלכם, החלק ששם סוף לסבל באלגנטיות ומתוך ידיעה פנימית כי כך נאמר וכך נעשה, החלק שמלווה אתכם במדבר, החלק שמקבל אתכם כפי שאתם, החלק שדבק בכם ולא מוותר עליכם לעולם, החלק שמוריד עבורכם תורת אהבה ללא תנאי ואור אינסוף, החלק שמדריך ומוביל את רגליכם ואת ליבכם כאחד, החלק שדואג להרוות את צימאונכם, החלק שמחבר את האנוש שבכם לנישמתכם, מחבר אתכם לבורא, החלק שיכניס אתכם לארץ, החלק הזה שנמצא איתכם בכל הגילגולים מבעד לכל הזמנים.
זהו את חלק הנצח שבכם.
אם עד כה לא שמתם לב, זה הזמן להתחיל לשים אותו:
הגענו לאמצע הספירה – קחו נשימה, גבוה כאן.
באהבה,