22 חסד שבנצח

ספרנו הערב: 22
הספירה לשבוע זה: נצח (משה), רגל ימין.
ניצחיות (למשל התורה, השפעה ארוכת טווח), האינסוף, התמדה, סבלנות, ניצחון, ניצוח, חיבור המציאות לניצחי, השפעה כלפי מעלה (לאינסוף).

אנחנו מתחילים לעלות קומה חדשה, הקומה הרביעית: הנצח!

כשאנחנו מבטלים את כל החיצון, אנחנו נשארים עם הניצחיות הפנימית, עם המהות שאנחנו, עם הדבר הזה שחוצה זמנים, גילגולים ושושלות. משה מייצג את הנצח מאחר והוא הוריד עבורינו את תורת משה, היא התורה שאיחדה את העם שלנו למרות שהיה מפוזר בכל העמים על פני דורות רבים. התורה, היא כמו חוט מחבר ומקשר על זמני (ולכן ניצחי).
הזכרתי פה בעבר, את ההתבוננות החוץ-זמנית על אירוע, לראות דבר מקצה עולם ועד קצהו, כלומר את כל התהליך כולו.
עוד אזכיר, כי אומרים שמשה נולד מחדש בכל דור ודור, ונמצא בזמינות להוציא אותנו מהשיעבוד ברגע שנבחר להיות בני חורין ונאפשר לו להוביל אותנו לכניסה לארץ.
הנצח הוא גם קצת משחק עם הזמן, הנצחיות יכולה להחוות ככבידה מאוד מתוך עייפות החומר וה-משך, והנצח גם יכול להיות רגע אחד של אושר שלם ומושלם בקלילותו שאצור בנו ומקיים אותנו.
הנצח הוא גם הדברים שאנחנו מתנצחים עליהם לנצח, אלו הניצחונות, וגם אלו הקולות שאנו מנצחים עליהם, מקהלת הקולות הפנימיים שלנו – מה שאני מכנה הנהגה.
איכות נוספת של הנצח, היא יכולת ההתמדה. היא יכולה להיות מאוד קשה, אנחנו נשברים שם, מסיבות שונות וכדי לשוב להתמדה, עלינו לגייס כוחות פנימיים. היום נעבוד עם הכוחות האלו ונכיר אותם.

כח ההתמדה מחובר עם כח הגבורה וההתגברות. ההתמדה למעשה נמשכת על פני משך, פרק זמן מסוים – היא נובעת מהצעד הקודם שעשיתי. למעשה, כל צעד שאני עושה, בשורשו נמצא הכח לקיים את הצעד הבא, כך שבמובן מסוים, הגוף שלנו מבקש מעם עצמו את התנועה הבאה, היא מתבקשת בצורה טיבעית ביותר, ואפילו קלילה, כי הצעדים כבר צועדים, ובתנועה. הנועם הזה של הצעד הבא – הוא אחד הכוחות שהולך לעזור לנו השבוע.

אני מזמינה את מי שיבחר בכך, לזהות את הצעדים שמאוד קל לנו לעשות, הצעדים שצועדים מעצמם. לזהות את האהבה שכל צעד נוכחי שולח לצעד הבא. התברכנו ב- 2 רגליים שעובדות בסינכרון: ימין מזמינה את שמאל ללכת קדימה ממנה ואז שמאל מזמינה את ימין ללכת קדימה ממנה והן ככה ממשיכות – מלשון משך ומלשון מושכות אחת את חברתה. היום נשים לב איך כל רגל שולחת אהבה לרגל השנייה ואיך הן מתמסרות ביניהן ומעבירות אהבה.
להפעם – רק זה (זה יעזור לנו להמשך השבוע).

אברהם שבמשה ומשה שבאברהם. אברהם קיים את התורה עוד לפני שניתנה, היא היתה מוטבעת בפנימיותו. כשמשה הוריד את התורה לארץ, במובן מסוים היא כבר היתה שם, וכעת פשוט ניתנה במילים והתנהלות מבוררת = ברורה. זו התנועה הזו מהמילה למעשה ומהמעשה למילה.

השלמות שבשלם:
החסד שבנצח – האהבה והנתינה שבהתמדה וניצוח על כל הקולות הפנימיים.
הנצח שבחסד – ההתמדה שמאפשרת לאהבה ללא תנאי להיות תמיד (=ללא תנאי).

באהבה,