אתמול בערב ספרנו: 15.
הספירה לשבוע זה: תפארת (יעקב), מרכז הגוף: לב, חזה ובטן.
התחלנו ספירה חדשה: תפארת, פאר, שלם, שלום פנימי, הרמוניה, איזון, אחדות, גשר-חיבור, התבוננות נקייה: אמת, ענווה. אמת=חמלה.
התפארת היא מידה נכונה של חסד (אהבה ונתינה) לעומת מידה נכונה של גבורה (ביקורת, גבול, להגביר ולהתגבר, להיות מוגבר) בהתאמה ובאיזון הרמוני. מה שמאפשר את החיבור שבין החסד לגבורה, היא החמלה, היא מרככת את הדין ומחברת לאהבה ללא תנאי. היא שעושה את האיזון.
התפארת ממוקמת באמצע! במרכז הגוף בין החלק העליון לתחתון, בין הימין לשמאל, בין הקדימה לאחורה, ממש ממש באמצע של הכל, לב ליבם של הדברים. מייצג אותה יעקב (אבל אני תוהה אם הכוונה היא לישראל, כשיעקב היה שלם אחרי המאבק עם המלאך). התפארת היא עבודה מדוייקת על מינונים של מידות לכדי איזון והרמוניה בין חסד לגבורה כי יש בה מעבר לשתיהן. הבושה למשל, היא האיזון של הגאווה, כשהאמצע הוא ענווה: בושה-ענווה-גאווה. התפארת מתגלה בנו גם מתוך הענווה והיראה. היא מגשרת ומאחדת ולכן מחברת, מאפשרת השוואת כלים, התאמה, איזון. היא מאפשרת לנו לקבל חזרה את כל החלקים שבנו על תקן "ושבו בנים לגבולם" לביתם, כל הבנים והבנות האבודים שהם חלקים בנו. האיזון מתקיים כשאנחנו מתבוננים ורואים את החמלה שבאמת ואת האמת שבחמלה, כמו כלים שלובים: "וִיהִי, נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ: וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנָה עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כּוֹנְנֵהוּ." (תהילים צ') – זו התפארת.
למה התהליך המידתיות דומה? לגילוף ופיסול. אנחנו מוציאים חומר כדי לחשוף את הצורה, המהות. אם נוציא יותר מידי, נפגע במהות, אם נוציא מעט מידי, לא נראה את המהות, היא תהיה מעוותת. האיזון הוא כשאנחנו מצליחים לשמור עצמנו ישר ונכון (כי אור עובר רק ישר ולמי שמוכן לקבל), זה ישר עם הבורא, Aligned. לקבל כדי להעביר, להיות צינור ולא חור שחור.
החסד שבתפארת
האהבה, הנתינה והחמלה שבתוך האמת (אמת היא לדבר את המהות, אחד עם הבורא: א' התחלה, מ' אמצע, ת' סוף. אלו כל כ"ב אותיות שהם הכלים להמשכת השפע שפועל כמו אור, בקו ישר, "היה נכון וישר"), והאמת שנגלית מתוך החמלה כשאנחנו מבצעים התבוננות נקייה: ראייה + בינה, מתוך מקום בונה, מתגלה בפנינו האמת. כשאמת משולבת עם חמלה ואהבה, אנחנו יכולים להביא עצמנו לאיזון יציב והרמוני, וכשאנחנו ביציבות והרמוניה, אנחנו אחד עם הבורא Aligned ואז רואים הרבה מאוד, ואז הכל מופלא! זו התפארת. כשנגיע לשם, נעזור לאחרים להגיע גם, שכולם יוכלו להתענג.
אני מזמינה אותנו היום לזהות היכן אנחנו ביתר והיכן בחסר ולנסות לזהות מידתיות נכונה לאיזון מתוך החמלה אנחנו מכילים לעצמנו ולאחרים. חמלה היא אמפתיה, יכולת להכיל את הקושי ולהרחיב את הכלי שלנו ליכולת הכלה רחבה יותר אם הדברים קשים יותר או עצומים יותר. יש לזכור את חוק היקום "דומה מושך דומה" בעבודה הזו (אם יש בי חוסר, אני אמשוך עוד ממנו לכן עליי לתרגל "יש" ולהודות על היש ולהכניס אהבה ללא תנאי לעצמי, עם חמלה וקבלה עצמית, זה האיזון. אם יש בי יתר – אני מושכת עוד ממנו, לכן עליי לשים גבול ולהתגבר). חמלה זו היא גם ריפוי למחלה, שנובעת מתוך מלחמה (פנימית). יש חסד של "לפנים משורת הדין" בתוך האיזון ההרמוני הזה ולכן יש בכוחה גם לחבר את כל החלקים שלנו בתוכינו, להביא לאחדות פנימית ולשלום הרמוני, להוויה שלמה. אם להגדיר במילה אחת: נועם.
אני מזמינה אותנו היום, לפתוח את דלת ביתנו ולהזמין את כל החלקים הזנוחים והמנודים שבנו, לשוב הביתה, את כל אלו שהותרנו בדרך… לבקש מהם סליחה, ולהשיב אותם הביתה בחיבוק.
אני מזמינה אותנו לברר היום, אילו חלקים בתוכינו צמאים לחמלה הזו ומשתוקקים לה. הרגישו היכן להשקות, השקו, והרגישו את התרחבות הלב. היום הוא יום של חוויה והרגשה, זהו את האיכות הזו, הריכוך, וההתרחבות והודו לעצמכם על כך.
אברהם שביעקב ויעקב שבאברהם. יעקב הוא הנכד של אברהם. מתוך אברהם (חסד) ושרה (גבורה) נולד יצחק (גבורה) שנישא לרבקה (חסד) ומהם נולד יעקב (תפארת). הוא האיזון והמידתיות המדויקת שבין אהבה ונתינה לגבולותיה. זו הסיבה שעם ישראל יצא מיעקב, 12 השבטים נולדו מהאיזון ההרמוני הזה.
שלמות שבשלם:
חסד שבתפארת – האהבה, נתינה וחמלה שבתוך האמת, המהות ההרמונית השלמה.
תפארת שבחסד – ההרמוניה, השלום והשלם שבאהבה, בנתינה ובחמלה.
חודש טוב!
באהבה,