ספרנו הערב: 10.
הספירה לשבוע זה: גבורה (יצחק), יד שמאל. גבולות, מרחב אישי, דין/פחד, התגברות, ביקורת, יראה.
האיזון, השלום וההרמוניה בין נתינה ואהבה ובין הגבולות שלהם. כדי שדבר יתאזן, יש להיות מאוד קשוב, להבחין מתי זה מעט מידי ומתי זה יותר מידי ולדייק את עצמי ככל שניתן, עד שמגיעים לאמצע, ואז יש לייצב ולשמור עליו. פעולת האיזון בעיני היא אומנות, כי היא דורשת את מיטב המיומנויות בעת ובעונה אחת: קשב עמוק, ויכולת לשים ממני יותר (לתת יותר ממה שהיה לי טיבעי בתחילה), כמו גם לדעת כיצד לצמצם, לתחום למרחב התפתחותי, לשים גבול היכן שדברים אינם לטובתו הנעלה ביותר, להיות ראויה לפעולתו הטובה והאוהבת של הצבת גבול, ואחרי שרכשתי מיומנות מספקת בשני אלו, יש לדייק גם את הגוון, או התדר. זה לדעת מה נכון בנסיבות מסוימות ולהצליח לעשות את הנכון והישר מתוך אהבה ללא תנאי.
התפארת היא גם גילוי האמת, גילוי הלב, לדבר את הדברים של הלב או את הצרכים של האגו ההשרדותי ו/או הילד/ה הפנימיים, ו/או האיש/ה הפנימיים.
האיזון ההרמוני הזה, במינונים שלו, זה גם איזון בין הזיכרי לניקבי, וגם בין חלק האנוש לחלק הגבוה שלנו הנישמתי, איזון פנימי ומתוך כך גם חיצוני במערכות יחסים עם אנשים סביבנו.
הגבורה בין השאר גם עוסקת בפחדים ובצד האחר שלהם, היראה.
פחדים/חרדות עולים בנו כדי להביא לתשומת ליבנו רגשות שעלו בנו ולא טיפלנו בהם, כאלו שלא קיבלנו מתשומת ליבנו, ולכן רגשות זה גוף שיש לתחזק אותו תמיד, להיות בחיבור אליו, לחבק אותו כילד הכי אהוב ויקר, להיות הוראה הכי טוב עבורו, להיות במודעות לרגשות שעולים. רגשות נחלקים בגול ל 2 סוגים, כאלו שעושים לי נעים וטוב וכאלו שלא. אלו שלא – משמע, יושבת בתוכי אמונה שלא מתיישבת עם הרצון האלוהי, אני לא Aligned עם הבורא/הנשמה שלי. יש לזהות את האמונה השגויה שמייצגת מהלך מחשבות, שמייצר מהלך רגשות שעולים ועושים לי לא נעים.
עבודת הגבורה, היא להתגבר על המהלכים האלו, על המכשולים.. ועומדים לרשותנו 2 כלים עיקריים: צמצום והרחבה.
ההרחבה של הכלי מאפשרת להכיל יותר, צמצום מאפשר להניח באהבה גבול הגנתי התפתחותי לתמיכה נקודתית.
כשמנפחים בלון מהר מידי בבת אחת הוא מתפוצץ כי החומר שלו לא הספיק להסתגל למתיחת הגבולות ולא הצליח להסתגל להכלה, ולכן כך למדנו השבוע, שהגבולות נעים איתנו, ויש בהם גמישות שיש בה הגנה על התפתחות והרחבה לפי תכונות החומר והכלי שאנחנו. המכיל צריך להיות בהתאמה למוכל. זו הישתנות הדדית בהתמדה. זה לימוד גדול מאוד.
ברזולוציה של מיקרו, יש גבול חד משמעי ונחרץ. ברזולוציה של המקרו, יש גבולות שנעים לפי יכולת ההכלה שלנו, איתנו. גבול גמיש (מעתה נאמר ג"ג).
היראה, נובעת מתוך התבוננות וראייה, מתוך הבינה. זו הכרת הבורא וההתפעמות מהכח המחייה שבנו. יראה שונה מפחד במקור שלה: פחד תובעני לעצמו ויראה מכירה בכך שאני לא לבד ביקום. פן אחד נובע מחויית הניפרדות והפן השני מתחושת האחדות.
אם אתמול (ובהמשך השבוע) למדנו את איכות הצחוק, היום אני מבקשת עבורנו ללמוד את יכולת המשחק.
למידת המינונים היא סוג של משחק של ניסוי וטעייה.
אני מזמינה אותנו לשחק במינונים, במרחב פתוח ומאפשר. שנאפשר לעצמנו לחוות קצת יתר ולחוות קצת חוסר ולנוע ביניהם, לשחק בהם כבמשובת נעורים, כמסע התנסותי שאנחנו מרשים לעצמנו לחוות, בטוב. זה יעזור לנו ללמוד את הקשב הפנימי מאיכות הורית. הבה נהפוך את משחק המינונים לדבר שאנו בוחרים בו להתנסות ולחוויה, לדבר שיש לנו הנהגה בו.
בחרו דבר בו תשקיעו יותר מידי, ודבר בו תשקיעו פחות מידי.
התבוננו בתחושות ובתגובות, ואז – הפכו את היוצרות.
ואז שוב ושוב, עד שנמצא את המינון עליו הדברים מתייצבים, עד שהצורה נעשית נוחה (וכן עד שקל לנו לשחק במינונים לשם המשחק בלי בעיה).
איכות המשחק משחררת אותנו מביקורת ומקלילה את החוויה שלנו. הרבו לשחק!
בחרו תחום שיותר קל לכם להתנסות בו ואח"כ תחום שיותר קשה להתנסות בו וכן הלאה – זו עבודה מתמשכת… למשל, תקשרו את השרוכים של הנעליים חזק מהרגיל שלכם למשך 4 שעות, אח"כ שחררו את השרוכים שיהיו פחות ממה שאתם עושים בדר"כ. חוו את תחושת ההידוק ואז את תחושת השיחרור מידי ואז אזנו לצורה הנוחה ביותר.
היו קשובים לתהליך הזה… כי הקשב הזה יעזור לנו היכן שיותר קשה לנו לתרגל את משחק המינונים הזה.
אפשר לבחור משהו אחר, אך חשוב שזו תהיה צורה בה נרגיש בפיזיות את הגבול והשיחרור. אנחנו במימד 3 של התנסות בחומר ומימד זה בנוי על התנגדות החומר (אם האדמה לא היתה בהתנגדות, היא לא היתה יכולה לשאת אותי מעליה, אם הכסא לא היה מתנגד לי, הוא לא יכול היה שאשב עליו. כשאני נתקלת בקיר, אני מרגישה גם את הקיר וגם אותי. אלו 2 חומרים שנמצאים בהתנגדות אחד לשני, עולם של גבולות כדי להגשים ולהתהוות).
זהו יעקב שבתוך יצחק ויצחק שבתוך יעקב.
האמת (יעקב) יצאה מתוך הצחוק (יצחק).
א.מ.ת. – מתחילה ב א', עד הקצה השני ת', ומאוזנת באמצע, מ' = התחלה אמצע סוף = כל התהליך כולו.
שלמות והשלם:
תפארת שבגבורה – האיזון ההרמוני והשלום מתוך האמת וגילוי הלב שבהתגברות ובהגברה על פחדים, הצבת גבולות והיראה.
גבורה שבתפארת – הגבול והדין שבהרמוניה והאיזון של השלום הפנימי.
באהבה,
Deep Water Path: Public 