חסד שבגבורה
ספרנו אתמול בערב: 8.
הספירה לשבוע זה: גבורה (יצחק), יד שמאל.
גבולות, התגברות, הגברה, ביקורת, יראה.
השבוע נתרכז בספירה: גבורה.
נלמד היכן נכון שנציב גבולות בתוכנו, נלמד לזהות את המינונים הנכונים לנו, ונלמד איך לעשות זאת מתוך שלום ולא במלחמה.
הגבורה היא היכולת שלנו להתגבר, לשים גבולות, לראות את עצמנו ישר ונכון מתוך התבוננות בעצמי – לתת ולקבל בִּקורת (בִּקורת אותיות בוקר, משמע לראות באור), דין, לחוש יראה ומתוך כך גם ענווה. להתגבר על היצר והחומר ולהגביר את הנכון והישר להגביר יכולת ההכלה שבנו, להרחיב את הכלי שאנחנו (כלי להכלה של אור ואהבה ללא תנאי, כלי לקבל שפע).
על מה עלינו להתגבר? היכן יש להציב גבולות ומידות?
הרצון, הוא כלי לקבל, הוא מושך את השפע, הוא הצינור של השפע, אך יש למשוך שפע זה בצורה ישרה ונכונה.
כשאני רוצה דברים, אני מושכת אותם לחיי. עליי להשכיל לדעת למשוך אותם בצורה נכונה. אם אמשוך אותם בצורה לא נכונה, האהבה מסתלקת, וכמו כן גם האור – הכל עיניין של מידות.
על כך – אפרט.
להתגבר על התמכרויות של הגוף הפיזי
לאוכל מסוים שאינו מזין/מזון, לכמויות שמזיקות, לחומרים מזיקים גם אם על פניו גורמים לנו הנאה – זו הנאה שהושגה בצורה לא טיבעית, לא בדרך הישר, לא בשלביות הנדרשת, לא מתוך שבנינו כלי ולכן זה תמיד יהיה הרסני, להתגבר על התעללות מכל סוג שהוא בגוף הפיזי שלנו (גם בדברים שנחשבים טובים כמו ספורט – הכל במידות).
להתגבר על התמכרויות בגוף ריגשי
כמו אוטומטים תגובתיים, רגשות קשים כמו כעס, חרדה, פחד, חוסר,
ההרגשה שנלקח ממני ושדברים הם על חשבוני, שנחסר ממני,
תחושת קורבנות שמספקת צורך בתשומת לב מהעולם, או הפעלה של מניפולציות ריגשיות כדי לקבל אהבה בצורה שאינה ישרה ונכונה (ישר, כי אור עובר רק ישר, הוא לא מסתובב בעיקולים, ונכון משמעו גם להיות מוכן, לבנות כלי שיכול להכיל).
להתגבר על 3 הפיות:
קינאה (פי הארץ, קורח ועדתו שקינא במשה, בהנהגתו והאדמה פתחה פיה ובלעה אותו),
זה לרצות דבר של האחר כי יש לו ולי אין, זה להרגיש שיש לו כי זה נחסר ממני.
צורה נכונה לקינאה – לקבל השראה ולזהות את הרצון שלי, לא להעתיק רצונות אחרים.
גאווה (פי האתון, אתון בלעם, שפתחה פיה ודיברה, נעצרה מול מלאך האלוהים ולא המשיכה ללכת), זה לחוש עליון מעל אנשים אחרים, מתוך אגו ואנוכיות של לחשוב רק על עצמי ולאל ראות צורך או רצון של האחר, זו שליטה, לא להתחשב באחר מתוך עליונות. גזענות למשל נכנסת פה.
צורה נכונה לגאווה – לדעת ערך עצמי וידיעת עצמי, מי אני, מה האיכויות שלי – מתוך ענווה, מתוך להבין שאיכויות אלו נתנו בתוכי מהבורא כדי להביא עוד צורות שלו לידי התגשמות בעולם.
תאווה (פי הבאר, זה להשתוקק לדבר מבלי לראות אותו כפי שהוא, כשדורסים את רצון האחר מתוך התאווה לו/אליו. כשמשה היכה במקום לדבר על לב ליבו של הסלע שהתאבל על מות מרים, והיה צריך לשדל אותו לחזור למהותו ובמקום זאת היכה בו במקום לראות את אבלו, לא הכיל את הצורך, הדחק והכעס של העם).
צורה נכונה לתאווה – לחיות מתוך התשוקה לחיים (התשוקה שונה מתאווה במהותה), מתוך אש של יצירה, מתוך יכולת להכיל את הרגשות שלי, ולהנהיג אותם (ולא לתת להם לשלוט בי, כשהם שולטים בי, שולטת בי הילדה הפנימית, או האנוש או האגו ההשרדותי המשמר).
להתגבר על אמונות שגויות בגוף המנטלי,
מחשבה שלילית, או מהלך שלם של מחשבות שליליות שמציפות אותנו מורידות אותנו ואת התדר גם של הסביבה (זה לתאר מהלך מחשבות של כמה אני מסכן ואני אומלל ולגרום לסביבה להצדיק את זה ולרחם עליך, או להפיץ מרירות או תלונות או ביקורת שאינה בונה וכו' זה לדבק אחרים במהלך מחשבות לא חיובי).
כלי התגברות:
ראייה, הגברת הנתינה הנכונה, החמלה, ההכלה ואהבה.
החסד שבגבורה.
זה לראות שמאחורי הגבולות, נמצאת אהבה ללא תנאי.
זה לתת ולקבל ביקורת כשהיא בונה, מתוך רצון להייטיב עם עצמינו/האחר.
עשיית צדק, בִּקורתיות, יראה, הנהגה עצמית.
מאחורי הבִּקורתיות מסתתרת אהבה.
עלינו להבדיל בין סובלנות לאדם ובין סובלנות להתנהגותו ואת האדם עלינו לאהוב, מתוך האחדות, מתוך אותו המקור, לאהוב את האחר מתוך שאני אוהב את עצמי אהבה טובה.
איך נדע מתי לשים גבול נובע מתוך טוב ומאהבה?
יש להתנגד לדבר שאינו מתיישר עם הרצון האלוהי. להתגבר על רצונות נמוכים שאינם אחד עם האלוקי/נישמתי או על יצר. יש לבחון היטב את הרצון שיהיה לצינור ולא יסתם כשמושכים בצורה לא נכונה דברים (רצון אותיות צנור).
כשאני קובעת לעצמי חוק/גבול שנועד להגן עליי ולשמור אותי, מוכלת ואני מתמידה ולא מפרה אותו. למשל, לרצות טוב אמיתי לעצמי. אם אני אוהבת נורא לאכול פיצה, ואוכלת יותר מידי ממנה, אני עושה רע לעצמי בגוף, זה מקום שמתוך אהבה צריך לשים לו גבול. כך גם בעולם הרגש, כך ביחס לגוף, כך ביחס לאנשים ואמונות והכל.
יש להבין כי החלקים האלו בתוכנו שרוצים דברים, אין בכך פסול, אבל למשוך אותם לעצמי תוך דריסת האחר, שם זה הופך להיות פסול. כל מה שתיארתי לעיל, אלו התנהגויות שמושכות לעצמם דברים שלא בדרך הישר. מאחוריהם, עומד הצורך באהבה, בהכרה, בהערכה לעצמי, בשייכות.
אם נספק אותם לעצמנו בדרך הישר, בצורה נכונה, לא נצטרך למשוך אותם בצורה המקולקלת.
לבוא ולהתחיל לשים לעצמי גבולות – עלול לפתוח במלחמה פנימית שנדונה מראש לכישלון, אך אם אני נגשת לעצמי ולגופים שלי מתוך שאני באמת אוהבת את עצמי כמו שהורים אוהבים, כמו שהבורא אוהב, ואני רוצה להבריא ולאזן את הגופים כל אחד ממחלתו הוא, ומתוך שאני רואה את הצרכים שלי – היכן צריך למזוג עוד אהבה, היכן צריך להרחיב עוד קצת את הכלי שיכיל יותר, אילו דברים רצוי לפרק מתוך הגופים, שאין להם יותר מקום בחיי – וכל זה מתוך שאני רואה את טובתי לנגד עיני כל הזמן. זה הבירור… זו ההתבוננות הפנימית, זו הבִּקורת של הבוקר (לכן הפוסט הזה – בא בבוקר).
החומר הזה ממנו נברא הכל – האהבה הזו, היא החומר הממיס את כל ההתנגדויות ולכן גם את כל המלחמות הפנימיות. לא מתוך האש, כי הם מתוך המים – הם החסד, הם מרככים ומאזנים ומתאזנים.
זו העבודה האמיתית שלנו, לזהות מה המקור של ההתנהגויות שלנו (ולשם כך יש לנו עולם שלם של מראות שמקיף אותנו: כל דבר שנקרה בחיי, משקף לי משהו מתוכי, צריך לתרגל להתבונן במראות האלו כדי לזהות היכן עוד עליי לדייק מינונים – ולרוב, זו העבודה – לדייק את המינונים, את המידות ולשם כך אפשר להרחיב ואפשר להגביל וטוב נעשה אם נגביל מאהבה, ונרחיב מאהבה).
אני לא יכולה לדבר על החסד שבגבורה מבלי להזכיר את מכונת החיבוק של גרנדין טמפל (חפשו על כך, וראו את הסרט). אלו הגבולות שמאפשרים לנו לחוש אהבה.
אני מזמינה אתכם להתבונן היום, במקומות הפנימיים שבכם שאינם מקבלים מספיק תשומת לב מכם, לא מקבלים מספיק אהבה מכם, דברים בכם שאין לכם סבלנות אליהם.
זהו לפחות 3 תחומים, וראו האם נכון לכם להרחיב את הכלי שלכם לגביהם,
או לשים גבול מתוך ראיית הבריאות והנכונות של אותם חלקים.
אחד הדברים שאני מוצאת שהכי קשה לעשות, הוא לשים גבול לעצמנו, כי במהותנו, אנחנו אינסופיים, אבל משמצליחים לעשות את זה פעם אחת, מתחילים לגלות את האיכויות של הגבול, ומה הוא מספק לנו ולגלות שאף נעים לנו בתוכו.
יש לזכור כי יש ילד פנימי בתוכנו, איש/ה פנימיים, שאם הם לא מקבלים את תשומת ליבנו, הם יפעילו עלינו את המניפולציות הכי קשות כדי לקבל את הדברים שהם זקוקים להם. לכן, הכי חשוב שנעשה שלום פנימי, ונדע להנהיג (להבדיל מלשלוט) בצרכים האלו, נדע לספק אותם בטוב, כמו הורה הכי טוב שבעולם – הוא שיודע לאהוב ללא תנאי, וגם להציב גבול מתוך אותה אהבה בדיוק.
גם אור, כשמביאים אותו מרוכז ומצומצם מאוד, יכול לעשות נזק ולשרוף – כמו קרן לייזר,
וכשמפזרים את הקרניים, הן יותר רכות ומגלות לנו את יכולות הריפוי שלהן.
זו האיכות של הגבורה והגבול.
מתוך שיהיו מינונים מדויקים בתוכנו, כך גם נדע למנן את הדברים ביחסים עם החוץ והאחרים.
בהמשך השבוע נלמד איכויות נוספות שיעזרו ויתמכו במשימה העיקרית הזו.
שלמות והשלם:
גבורה שבחסד – גבולות, התגברות, הגברה, ביקורת, יראה שבתוך האהבה ללא תנאי והנתינה.
חסד שבגבורה -האהבה ללא תנאי והנתינה שביכולת להציב גבולות, להתגבר, ולהגביר את יכולת ההכלה שלנו, את גודל הכלי, לראות את עצמנו באור ישר ונכון.
Deep Water Path: Public 