7 מלכות שבחסד

ספרנו הערב: 7.
הספירה לשבוע זה: חסד (אברהם), אהבה, נתינה, חסד.

להמליך על עצמנו את האהבה והנתינה במובן זה שנהפוך אותן להיות טבע שני שלנו, ומקור ממנו נובע הכל. הגבורה לראות את יכולת הכלי שאני / האחר להכיל, לראות את צרכיי / צרכיו, להיות באיזון ושלום והרמוניה בין האהבה והנתינה לגבולותיה, בין האנוש שאנחנו לנשמה שאנחנו, להביא את האמת מתוך גילוי הלב בפני עצמי ובפני האחר, היכולת להודות ולצמוח ממקור של ענווה, להודות לעצמי ולהודות לבריאה, לגדל יסודות שיש בהם פריון, יסודות המושתתים על הברית עם הבורא, יסודות שיונקים מתוך אהבה ללא תנאי ואור, זו המלכות שבחסד.
המלכות מתוך אהבה ללא תנאי לבריאה ולבורא, משמעה גם להקשיב מתוך הלב, מתוך תשומת הלב – לכל הקולות הפנימיים ולהנהיג, לזהות את הרגש שעולה מבלי להזדהות איתו. המלכות שבחסד היא גם הארציות, להוציא את הדברים לפועל, הארץ עצמה היא המלכות, כמו גם הגוף שלנו. זו המלכות הראשונה של הספירה הראשונה, כבוד, ענווה והתרגשות!

את המלכות מייצג דויד – דויד שבתוך אברהם. המלכות, שזרעיה היו בתוך אברהם, בתוך האהבה, בדיוק כפי שאדמה מכילה את הזרע בתוכה לפני שהוא מפלס דרכו מעלה אל האור ונובט.
המלכות נולדת מהיסוד – הוא הזרע (תיקון הברית), היא ההוצאה לפועל זה לדברים.
המלכות למעשה אוספת אל תוכה את כל העבודה שעשינו עד כה בשבוע של החסד ומתוך כך שהעבודה מתאחדת, אנחנו בבת אחת עולים לקומת המלכות.

מה עשינו השבוע?
החסד שבחסד – התבוננו באהבה שבתוך האהבה ובנתינה שבתוך הנתינה.
הגבורה שבחסד – הגבול, הדין, ההתגברות או ההגברה שמתחשבת באחר וביכולותיו לקבל (בין השאר כדי לא להטביע, וכי נכון שיהיה גבול כדי שההתפתחות תוכל להתרחש). ההתגברות/הגבול שבאהבה ובנתינה.
התפארת שבחסד – האמת, ההרמוניה, האיזון והשלום שמתרחשים כשאנחנו מצליחים להביא לאיזון את החסד והגבורה (את האהבה והנתינה וגבולותיהן). ההרמוניה והשלום והשלמות שנובעים מתוך אהבה ונתינה.
הנצח שבחסד – לשמור את הדברים לאורך זמן, לראות דבר מקצה עולם ועד קצהו (את כל התהליך), לנצח על כל הקולות ולעגן את ההרמוניה שהשגנו ולשמר אותה מתוך תנועה תמידית. הנצחיות שבאהבה ובנתינה.
הוד שבחסד – היכולת להודות על כל שישנו ועל כל שאיננו. להכניס את הענווה, לא רק אני בעולם – היכולת להכיר תודה ולהוקיר אותה. התודה שבאהבה ובנתינה.
יסוד שבחסד – הזרע והפוטנציאל ברגע ההפרייה, החיבור, הורדת הדברים לארץ, למציאות, ההגשמה שבאהבה ובנתינה.
המלכות שבחסד – כשאנחנו מחברים את כל הנעשה השבוע, מעגנים ומטמיעים אותו בתוכנו לכדי אחדות ומסגלים טבע חדש בתוכנו. היכולת לאחד הכל לכדי שיעבוד ביחד בהרמוניה, ואיזון, ומתוך אהבה. זו היכולת להנהיג את המערכת.

השלמנו קומה שלמה ראשונה של חסד,
שימו כתר על הראש.

אני מזמינה אותנו להרהר בשאלות הבאות:
האם אנחנו רואים את השטיח האדום שנפרש עבורינו עליו אנחנו צועדים?
האם קומתינו זקופה, והראות מתמלאות ומתחסרות במלואן, והמבט רואה קרוב בדיוק כפי שהוא רואה למרחק?
האם כיסא הכבוד שלנו מלא או ריק? (האם הנוכחות שלנו נוכחת או נעדרת?)
האם השגנו את הכל שנאסף השבוע והאם הוא הצליח להפוך לקיניין שלנו?
אני חושבת שזה מה שמכתיב אם אנחנו ממלאים את כיסא המלכות שלנו או עוד לא.
האם אנחנו רואים עצמנו כמלכים, כי עבורנו נברא העולם?
עבור להגשים ולממש את מלוא המהות שאנחנו ולחוות את ההוויה הזו, למלוך בה ומתוכה.

האם אנחנו ערים לכך, ש-מלך יכול להיות רק מי שהלך בדרך והשיג את הנ"ל והפך הדברים לקיניינו, לטבע שלו?
עוד על המלכות כשנגיע לשבוע של המלכות.

השלמות והשלם:
מלכות שבחסד – מלוכה שבאהבה. היכולת לאגד את כל האיכויות של צינורות השפע, של הספירות לכדי הרמוניה, ולמלוך על הכל מתוך אהבה לדבר/לאחר, מתוך אהבה להשפיע.
חסד שבמלכות – אהבה שבמלוכה. האהבה שביכולת למלוך מתוך אחדות האיכויות.

בברכת שבוע מבורך,