עבודה פנימית: עבודה עם הרגש

להסכים להרגיש. לתת לרגש מקום… וחמלה. ולשמוח על העצב, ולשמוח על האבל – או על הרגשות הקשים, אך בעיקר לשמוח על שאנחנו מרגישים. לקבל את האבל בדיוק כשם שמקבלים את השמחה.
להיעזר בשכל – פה הוא רצוי, להזכיר שאנחנו זה לא הרגש שלנו, אנחנו זה יותר גדול מהרגש, וזה מכיל את הרגש (לזהות מבלי להזדהות). לזכור שרגש בא מ-חלק האנוש שבאנו. לזכור, שהרגשות עולים מתוך האגו ההישרדותי, שניהל את האונייה עד עכשיו, אבל עכשיו, רב החובל והקפיטן – חזר. והוא זקוק ליד ימינו… אבל יד ימינו לא מנהל יותר. הוא חשוב מאוד, יש לו תפקיד משמעותי. ומה שאפשר לעשות הוא לגייס אותו לתהליך (להאיר אותו, לכבד את מקומו, להכיל את פחדיו על מקומו ורצונו בשליטה, וללמד אותו אחרת, מבלי לקפד את חייו.. אלא לרתום אותו לתהליך). להאיר את האגו.

המשמעות, היא לקבל חזרה הביתה את כל הילדים האבודים שזנחנו בדרך. לפתוח את הדלת, ולקבל את כולם חזרה (כי הם חלקים שלנו, והפחדים יותמרו לאהבה ללא תנאי). 

הסמכות.
הנפרדות "הפרד ומשול", זה שייך לעולם הישן. במימד 5 מחברים דברים (לכן אלו ילדים אבודים שאנחנו מקבלים חזרה הביתה, ללב), וזו האחדות. ובכל זאת, אלו חלקים, וזה נכון… חלקים. אבל לא נפרדים. והסמכות, הופכת להיות משליטה – להנהגה. ההנהגה – היא כמו שעשה משה עם העם במדבר.. (לדעתי עכשיו ממש חוצים את ים סוף "השובב"ים") – זה להקשיב ולשמוע את כל הקולות של כל החלקים, ולהיות בחמלה לכל, ולהכיל. ואז – להנהיג. לדעת לאן להשיט את האונייה (הם חוזרים לרב החובל, או לקברניט – הרוח/הנשמה של האני הינני שלנו).
אני חושבת שהחניכה של ראש חודש שבט, עזרה לנו גם באחדות הפנימית של כל אחד, כי כל אחד הוא מרכבה – זה הרוכב והסוס (פירמידה עליונה ופירמידה תחתונה) וכשרותמים את הסוס, הרוכב יכול להנהיג.

לרתום את הסוס אומר – לגייס אותו לעבוד ביחד איתי (את הצ'אקרות התחתונות, היצר, ההשרדות, את הפחד, או העצבות, העצלות או מה שזה לא יהיה – הרגשות/הדברים שיותר קשה לנו איתם). זה גם לעשות אלכימיה – להפוך אותם לאהבה ללא תנאי, אבל עבור זה צריך להסכים להיות בפחד. להסכים לעבור דרך הדבר.. אבל גם לא לשקוע בו (לזכור להנהיג)… לקיים את התנועה הזו, של ה 8. 
לזכור שרגשות הם מים… ובתוך האינסוף שאנחנו, הם מתאדים ואז מגשימים (כלומר משקים איזה דבר) – וכשעולים הרגשות הקשים, עלינו לחשוב – מה אנחנו רוצים להשקות… או מה אנחנו רוצים ליצור (ולהגדיל את הכלי של ההכלה… כך שיוקל עלינו להכיל גם רגשות קשים. איך מגדילים? נושמים ומרחיבים את הלב, תנועת הטורוס).

ולבקש עזרה בריפוי ריגשי בנוסף לריפוי שאנחנו מעניקים לעצמנו.