התבוננות: אז בכסלו חיברנו (ועדיין מחברים) את החומר עם הרוח (זה אפילו כמעט אותן אותיות), ובפתח, אורות חנוכה, שהם גם אורות הבריאה עומדים להגיע. כשמדליקים נרות, הנרות מתעלים (יש שם שעווה, פתילה – תפילה – ואש שמיתמרת מעלה) והחומר הופך לרוח. כשמתבוננים הנרות (שהם לראותם בלבד), אנחנו למעשה מתבוננים בתהליך הזה, במהפך, בהתמרה. זה להעלות את החומר לרוח, ויש גם את התנועה ההפוכה: של להוריד את הרוח אל תוך החומר (זה להפוך דבר למקודש, למשל – מזון. כשאדם אוכל מתוך תאווה, הוא מזין חומר בחומר, לעומת אדם שאוכל כדי שיוכל לקיים את הברכה על האוכל. ברכה על האוכל, מעלה אותו בתדר, והופכת את המזון להיות אף יותר מזין – כשאני עומדת מול הצלחת וקובעת כי מה שיש בה הולך להזין את הגוף שלי, שהוא הרי משכן הנשמה שלי, שמאפשר לי לבטא ולהיות המהות שאני – כך יתקבל ויתעכל האוכל בגוף).
אז נרות חנוכה.. = כ"ו +חנה (כ"ו = י-ה-ו-ה = 26), וזה מזכיר לי את מ"ב 42 תחנות שחנו בני ישראל ביציאת מצריים, שזה התהליך של השיחרור מהחומר (מהעבדות) והתמסרות לרוח בתוך הגוף, שזה למעשה החיבור. מעבר לכך, חנוכה מגיע בשיא החשיכה (היום מתקצר מאוד והחשיכה מתגברת), עד יום ההיפוך, שהוא 21.12.2020. וכן זה החג היחידי אם איני טועה, שממוקם בחיסורו של הירח (הירח מתחסר, כעת הוא מלא, ועד חנוכה הוא מתמעט), כך שחג האורות מגיע בשיאה של החשיכה.
את החשיכה כידוע לא מגרשים, פשוט – מגבירים את האור, וזה מה שחנוכה עושה, בכל יום מתווסף עוד נר. יש 8 נרות ( 8 = האינסוף, 8 ימי מילה, 8 מציין את העולם הבא, אחרית הימי, את היום של אחרי השבת, מעל לשבת).
והשנה גם חשבתי על נס פך השמן שהספיק ל 8 ימים – זה מתנהג בדיוק כמו הזמן, אפשר למתוח ולהאריך ולקצר אותו, כך גם החומר, מהמעט אפשר להפיק הרבה, אם שמים בתוכו כוונה. זה גם כמו המשחת שיניים (איכשהו הסוף שלה מחזיק מעמד יותר מההתחלה והאמצע שלה).
אני מנסה לומר שהחומר מאוד גמיש, כמו גם הזמן, והכל הכל הן קוביות משחק. זו הכוונה והמודעות שלנו שעוזרים לנו לחבר רוח וחומר, ולשנות אותו, לגלות מתוכו (במובן לחשוף, כמו שמוציאים צורה מתוך האבן, פסל) את גמישות תכונותיו (שתכלס, זה מה שגם קורה כרגע בתוכנו תוך שאנחנו לומדים מהותינו מהי).
Deep Water Path: Public 