אז מה כן? (חלק א')

(כי אני צופה שגם יהיה חלק ב')

איך נראה עולם שעשוי מאהבה ללא תנאי?
אנחנו יודעים יפה מאוד מה לא, אבל האם מישהו יודע להגיד מה כן ? איך כן אנחנו רוצים את העולם שלנו?
מה ואיך תרצו לראות את העולם הבא?

בחודש אלול, השנה, מציפים בתוכנו פחדים ועוד דברים, כדי שמתוך ה"מה לא" נדע להגיד מה כן.
מה כן ?

בארץ.
אנשים מודעים לעצמם ולסביבה, מתנהגים באדיבות אמיתית ומתוך אהבה בכל אשר הם פועלים.
מייצרים חברה תומכת וקהילתית, שנותנת עזרה ונהנים לתת עזרה כמו שגם נהנים לקבל אותה.
דרכים פתוחות, כבישים יציבים, חלקים, בשיפוע קל שמפנים את המים של הגשמים (יש לנו הרבה מים טובים בשפע, והכל ירוק ופורח), עם תחנות עצירה נעימות, ושירותים סטריליים.
תחבורה ציבורית נוחה, יעילה, מדוייקת, באנרגיה נקייה, ומבפנים נקייה וסטרילית ונוחה עם מקומות ישיבה לכולם,
תחבורה שממש כיף לנסוע בה כי עצם החוויה היא כייפית.
חברה שהמדינה רק רואה את אזרחיה ואיך להקל עליהם ולטפח את הסביבה להיות נעימה יותר. עם הרבה נדנדות עגולות עם רשת בכל מקום! ומתקנים של בועות סבון ציבוריות.
מדינה שדואגת לכל אזרחיה לבית ועוזרת להם שיהיה להם אחד כזה, שנעים להיות בו מרווח פונקציונלי, ונעים עם עצים ומכולת ליד.  מדינה שה-מחייה בה מאוד קלה להשגה, שהאוכל בריא וטרי ולא מעובד, אלא בייתי.  חברה חקלאית עשירה במגוון ובכמויות. מדינה שאוהבת את החקלאים והרופאים שלה ומטפחת אותם ורוצה ברווחתם.  יום עבודה אינו הכרחי והוא לא יעלה על 6 שעות. רופאים ואחיות לא יעשו משמרות ארוכות יותר. 

חברה שאוהבת את בעלי החיים ואת החיים של בעלי החיים, שמטפחת את הרבייה שלהם ואת אזורי המחייה שלהם – אפשר בשיתוף פעולה, להיעזר בחיות כשזה מתאפשר וכשהן רוצות. בני האדם מבינים לליבן וזה הדדי.
חברה שמעריכה ואוהבת את הצמחייה, ומפתחת אותה ומשקיעה בחקלאות בריאה ובמים נקיים וטהורים ללא תוספים.
חברה שאוהבת את הילדים.. אנחנו מלמדים אותם איך לחיות מתוך אהבה והערכה לאדם אחר, ואנחנו מפתחים בהם את מי שהם, עוזרים להם לגדול להיות מי שהם, הכי הרבה שהם יכולים להיות. אנחנו גם לומדים מהם, אנחנו גם תלמידים בצורה שווה, כל צד עם היתרונות שלו.

חברה שלא בנוייה על שכר והישגים אלא על התפתחות והעשרה, על שפע, וזמינות, וביטחון קיומי בסיסי לכל בני האדם.
חברה שמפתחת תחביבים לשם הנאה ושיתופי פעולה אחד עם השני, עבודה הדדית של ביחד, שמאפשרת לכל אחד להיות הוא אבל גם לבוא לידי ביטוי בקבוצה שתומכת ומחבקת ואוהבת ומעודדת כל אחד ממנה, להוציא עוד מהיופי שהוא, ולהאיר עוד ולאהוב בעוד צורות. עולם שכל העיסוק שלו הוא באיך לגרום לאנשים להאיר יותר, מתוך פתיחות ואיך לאהוב יותר – עוד ועוד נקודות מוצא להאיר ולאהוב, עוד ועוד פנים של אור ושל אהבה.
וכשאני כותבת את זה על העם שלנו פה בישראל, אני גם מתכוונת לכל העולם כולו. העיסוק המרכזי הוא להתפתח, לגדול, להאיר ולאהוב יותר, ביותר ויותר צורות. 
להכיר עוד ישויות שאינם בני אדם, מתוך שלום ושמחה.

כולם חיים בשלום ושמחה, ואצל כולם יש בית פתוח שמזמין, כך שאם אתה מטייל באיזה מקום, כל האנשים שם "יריבו" מי מהם יזכה לארח אותך.
שיהיה קל להגשים רצונות טובים ושמחים והתפתחותיים של אנשים.
וזה יהיה בסדר לקחת חופש, ושאם בוחרים לעבוד שהעבודה תהיה מתוך נחת ואש של יצירה ושמחה.
שהכל יהיה משחק, עם חדווה של משחק וגילוי תגליות.
שהכבישים יהפכו להיות דרכי טבע ירוקות והמעבר ממקום למקום יהיה בשיגור המולקולות שלנו, זה לגמרי יפנה שטחים לדברים יותר חשובים.

שיהיה לנו בית מקדש שחוגגים בו את שמחת החיים..
שאין המון אנשים, ושנעים להסתובב ולא צפוף אלא במידה נעימה להכלה.
אנשים עושים את מה שכיף להם לעשות.. הם לא מוגבלים לתחום אחד… 
כולנו בעולם בריאים, ושמחים ובשלום.

איש רואה את רעיהו.