לשמוע את הזמן. את -כל- הזמן.

איך אפשר לשמוע את הזמן ?

אפשר לשמוע את האדמה מתבקעת – אפשר גם לשמוע אותה גומעת, אפשר לשמוע גרגירי חומוס מושרים במים (אחרי 3.5 שעות הם עושים קולות – נסו והקשיבו), אפשר לשמוע תינוק בוכה או צוחק, אפשר לשמוע את הקול העוטף של אבא, את איוושת הרוח בעלים, אותה רוח שמניעה גם גלים.. אבל איך אפשר לשמוע את זמן? איך זמן נשמע?
איך זמן נראה? אה, זה פשוט לענות.. הזמן נראה כמו הרבה סרטים מוקרנים במקביל עם הרבה מאוד אורות מרצדים. סרטים של מה? של כל ההיסטוריה כמובן, אבל לא כמו שהיא מופיעה בספרים, אלא כפי שהיא מופיעה בלבבות של כל מי שאי פעם חי, כולל אנחנו. הזמן נע במהירות האור כי הוא עצמו אור: הוא כל מי שאי פעם ראינו (אור), כל מה שאי פעם הבנו (בינה, אור), והוא כל גווני הרגשות שאי פעם הרגשנו. האור, הזמן ומרחב מתאחדים, ואפשר להבין או לראות את זה, אם משחררים את השכל, הלוגיקה וחוקי הכבידה ומתבוננים בקלילות ובפשטות מהלב על היקום כולו.

אבל איך הוא נשמע? הזמן?
אז הנה, ככה הוא נשמע, כל הזמן כולו, כל האינסוף שהוא על כל הרבדים שלו: לשמוע את האינסוף זמן