מים קופצים!

חג שבועות משום מה מתחבר לי כל שנה (מילדות) עם שמחת בית השואבה… לא יודעת למה. אני חושבת על שבועות ואני רואה מים קופצים משמחה… כל שנה ככה. והשנה, שאלתי.. ותוך כדי שאני כותבת…:
שמחת בית השואבה, היא בסוכות – נסך המים על המזבח של קורבן התמיד בבית המקדש.  הטקס הזה היה מתנהל בעזרת נשים אח"כ עשו הפרדות גברים נשים. הלווים היו שרים שם וחוגגים. אני מניחה שהשמחה היא שמחה של סוכות (שמחת סוכות, זה אחרי הדינים של ראש שנה ויום כיפור, וסוכות זה השלם, זו החופה – חיבור בין ניקבי לזיכרי, ימין ושמאל, איחוד וייחוד – החיבור עם השכינה)

אה!
הנה זה –  ראית ?
זו החתונה! מחר זו החופה גם…. אומרים שמנהג הוא ללמוד כל ליל שבועות ולעשות את תיקון שבועות כמו כלה שמתכוננת לחופה שלה (שזה קריאת התורה – מעמד הר סיני שמות יט-כ-כא בבית כנסת מחר בבוקר) זה איחוד עם השכינה.

זו שמחת האיחוד והייחוד!

אספר לך משהו על מים: זה אותם מים בעולם מימי בראשית. אנחנו שותים אותם, ומוציאים אותם מהגוף והם מתפרקים, נכנסים לאדמה לתהום, ועולים מעלה ומתעבים כעננים בשמים ויורדים כגשם ואנחנו שוב שותים אותם. ככה – המחזוריות הזו מימי בראשית.
אני מספרת את זה, כי המים – זוכרים. יש בהם זיכרון.. של חלוקת המים לעליונים ותחתונים בבריאה, וקריעת ים סוף (למדתי את זה שם).
ויש לנו מים בגוף – שזוכרים כל מה שהיה… והם הכי מושפעים מרגשות ואנרגיות, הם משתנים נורא מהר (הגאות, השפל והירח).
אז זה גם קשור לשמחת בית השואבה, ולמים – כי אני ממש רואה מים קופצים משמחה וניתזים לכל עבר, ומלא צחוק וחדווה… הלווים היו עושים את זה, בשירה.

גם התורה עצמה משולה למים חיים כי יש בהם נביעה, תמיד עוד רבדים, עוד הבנות, עוד עומק ועוד גובה.
אני מודה שמים קופצים תמיד מצחיקים אותי ומשמחים אותי… (סודה, מישהו ??), זה מים בתנועה… 
כן, חג מתן תודה… 
תודה!