מה אני עושה?

תודה לשואל, שעשה את הדבר הבא, למה שהוא, בזכותו נעשה.

* * *

– הכתיבה שלך עוזרת לי להיכנס פנימה. לעצמי בחמלה. זה נעים… תודה.
זו הדרך היחידה שאני מכירה לרפא, שבאמת עוזרת.

– זה מעניין.
לא את כולם. אנשים מעדיפים לישון. ככה הטבע שלנו, להתחמק מהעבודה לשמה באנו ולהעסיק עצמנו באינסוף הסחות דעת רק לא לעשות את הדבר עצמו. עד שהכל מתפוצץ. כשמתפוצץ, מתחילים להתעורר. אצל אחד זו תאונה, או אובדן, אצל אחר זו מחלה או שיברון. הנה, התפוצץ כעת לכל העולם :- ) לכן זה טוב. כולם יתעוררו ויגיעו.. בסופו של דבר כולנו נגיע לאותה הבנה ואז גם לאחדות והרמוניה… השאלה היא איך ומתי, אבל כולם יגיעו. אין רע בעולם, רע או כואב, או סבל, אלו התבוננויות לא נכונות על דברים.

– צריך הרבה אמונה…
אמונה מקבלים דרך הלב שלך בעצמך, אי אפשר להעביר אותה. אבל כן אפשר להראות לך את הדרך לשם.

– אין כאב ?
כאב בא כשאדם לא מיושר עם היקום >>> התבוננות לא נכונה במתרחש. כאב וסבל מטרתם להחזיר אותנו להתיישרות. לכן הם שיעורים. מי שלומד להתבונן, עובר את השיעורים יותר בקלות. מי שמסרב לראות – חוטף, אבל זה לא עונש, אלא Act של חמלה, שנועד להשיג תשומת לב כדי להחזירך לדרך הישר (כי אור עובר רק בקו ישר, לכן חשוב שנהיה Aligned).  

– כאב וסבל הם לא אותו דבר…
נכון, הם שונים, אבל יש להם אותה מטרה והיא להצביע היכן משהו צריך תיקון. כאב הוא התרעה, כמו נורה אדומה. לסמן איפה צריך תשומת לב למשהו (ממה התעלמנו? היכן לא שמנו מהלב שלנו?). כל כאב דורש ריפוי. בשוטף, ברגיל, בהוויה שלנו, לא צריך לכאוב לנו. אנחנו גם צריכים להיות בריאים. זו נקודת המוצא תקינה. אם יש בנו מחלה, יש להבין מכך שיש בנו מלחמה וכי חסרה בנו חמלה (לכן הכל מאותו שורש. התיקון נעשה מאותם חומרים של הקילקול). בבריאות ובשמחה. אם אנחנו לא בשמחה, זה סימן שאנחנו במחשבה (שוב, אותו שורש… ). המשמעות של כך, שאנחנו מכניסים אויר מיותר (מנפחים דברים) או מכניסים רעשים. הכל צריך להיות צלול ומעודן מאוד, קליל ומרחיב.

– הדרך ארוכה, העבודה רבה.
האורך תלוי בך (אתה עושה דבר להיות קצר או ארוך בתפישה שלך וביכולת שלך להכיל שינוים וללמוד שיעורים).
דבר לא צריך להעסיק אותך מלבד הדבר הנוכחי שעובדים עליו.
וכן, צריך אמונה, זה נכון, האמונה מגיעה כשמתאמנים על ההתבוננות.
השאלות שצריכות להיות כל הזמן הן: מה טוב בזה (כל דבר)?, מה זה יאפשר לי ללמוד?
אם אתה רואה שעולה בך מחשבה שלילית, או כזו שלא מרחיבה את הלב – תדע שנקודת המבט שלך לא נכונה. אלו הסימנים.

– לכאורה, פשוט
נכון, אבל זה קשה מאוד בהתחלה, כי צריך לסגל ראייה אחרת. תדבוק ברצון, משם בא כח ההתמדה והנחישות.
וכשקוראים בתורה, זה גם עוזר להתבוננות, כי כולה מתרחשת בתוכנו כל הזמן. בתוך הגוף, בתוך הלב, בתוך הראש.
כל מה שכתוב שם, מתנהל בתוכנו, זה לא הם, זה אנחנו: תרגיש כאילו הדברים קורים לך.
כשתהיה מיומן, ותהיה בזה וזה יהיה בך – תלמד מישהו אחר. תעביר.

– היית אהבה עכשיו, אם אני לא טועה. את אהבה. את עם פתח – you
כולנו.. אור ואהבה. במהות.

– כולנו , בפנים, עמוק עמוק עמוק בפנים. זה מסתתר טוב אצל כמה….
נכון. ככל שמסירים שכבות, זה נחשף. זו העבודה, להסיר את המסכים והקליפות.
לכן מדברים בקבלה על כלי שיכול לקבל את האור ולהכיל אותו ולהאיר אותו.