"להרגיש תקוע זו רק מחשבה שמאמינים בה, הסר את האמונה בה והתקיעות תעלם. אם חדר הוחזק בחשיכה אלף שנים, כאשר נפתח חלון – האם יידרשו לחושך אלף שנים כדי לעזוב? כך, כהרף עין, אור האמת מגרש את חשכת הבורות".
"הפחד תמיד גדול יותר מהמציאות. הפחד מופיע בגלל חוסר אמון. אתה מרגיש שאתה יכול לדאוג לעצמך טוב יותר ממה שאלוהים יכול. אתה מפחד שמה שאלוהים תכנן עבורך אולי לא יהיה מה שאתה רוצה. סביר להניח שזה נכון כיוון שחלומותינו מוגבלים למה שאנו יודעים על עצמנו ועל החיים. חלומות אלה קטנים לאין שיעור ממרחב האפשרויות האינסופי הקיים.
כשאנחנו משחררים את מה שאנחנו חושבים שיעשה אותנו מאושרים, אנחנו מאפשרים לחסד לנשום, ודברים עצומים ונפלאים שלא דימיינו אפילו, מקבלים עתה את המרחב להופיע".
“אין לי תשובה אחת קבועה לשאלות. אין תשובה אחת. העניין הוא לא רק לענות על השאלה, אלא גם לענות לשואל, וזה הבדל משמעותי. אתה יכול להאמין באלוהים, אבל אינך יכול “להאמין” בעצמי; אתה יכול רק “להיות” העצמי. הווייתך שקטה לחלוטין. היא לא מוטרדת מרעיונות ומבעיות. רק המיינד מוטרד, לא הלב. אם תישאר בממלכת המיינד, לעולם לא תנחת בממלכת הווייתך באופן שלם. זה הגילוי העיקרי: לאן שלא אלך, לעולם איני מחוץ לעצמי. אין שום דבר שאני יכול לעשות, או לא לעשות, שיכול להשפיע על מודעות טהורה זו. שהיא אני.”
* * *
"נשימת היקום הוא אוסף דיאלוגים מתוך מפגשים עם מוג'י מהשנים האחרונות. הנושא בכל שיחה עם מוג'י, כמו גם בספר זה, הוא אתה עצמך. כמו הורה, עם לב חם ואוהב, מוג'י משתמש במילותיו כבכלי ניקוי המסירים אמונות שווא והנחות ששמרו עלינו כלואים בעולם של השלכות. כשנלך אחר מילותיו של מוג'י ונחקור את מה שאנחנו מאמינים שאנחנו יודעים, נוכל לראות שהאמונה בהנחות אלה היא הגורם לסבל שלנו. אך זה לא משנה את העובדה שהמטרה היחידה בחיפוש אחר האמת היא ההכרה בה …" — מן המעטפת האחורית.
נשימת היקום: ההוויה האינסופית / מוג'י [מאנגלית – אילה אילון]
Deep Water Path: Public 