מה אני סופרת?
בקצרה: אני סופרת את העומר
באריכות: כאן בהמשך
ספירת העומר
הקדמה: התנועה היא מלמעלה למטה וגם מלמטה למעלה, מבפנים החוצה וגם מן החוץ פנימה. הכל שלוב בכל (אני בו והוא בי) – זה יעזור להבין את ההמשך.
בליל הסדר יש רשימה של 15 פעולות שעלינו לבצע לפי ה-סדר.. כדי להתחבר לצינורות השפע והאור. בערב זה הם ניתנים לנו אם סידרנו לפי הסדר. זה מעין מדריך עשה למעשה. ערב אחרי ליל הסדר, מה שנתין לנו במתנה בליל הסדר עצמו, ינתן לנו לאחר יגיעה בתיקון המידות, עד לזמן קבלת התורה = קבלת השפע והאורות. גם לזה קיבלנו מדריך, שמלווה אותנו ומסביר לנו כיצד לתקן את המידות, שלב אחר שלב במשך 50 יום, שהם למעשה ספירת העומר. העבודה עם הספירה עוזרת לנו לתקן המידות ולהפוך אותן להיות קיניין שלנו (=טבע חדש). אנו עולים מידי יום במדרגה אחת מתוך 50 מדרגות שערי קדושה (יש אותה כמות מדרגות גם לשערי הטומאה, בירידה). העבודה שאדם עושה בספירת העומר, קשורה בתיקון המידות ו10 הספירות (שהן כאמור צינורות השפע), הם המקומות שעלינו לתקן בהם. 7 שבועות לפנינו בעבור 7 ספירות תחתונות לתיקון המידות, וכשמשיגים אותם, אפשר לעלות ל 3 ספירות עליונות וזה במתן תורה של שבועות.
3 ספירות עליונות [כתר: חכמה, בינה, דעת = חב"ד] – הן ראש – בניית המוייחין וקבלת השפעה מגבוה, מהבורא, אך גם מהעבודה על 7 תחתונות.
בין חכמה לבינה, מחברת הדעת (מעין תת ספירה לפעמים או ספירה בפני עצמה), ומהן נמשכות הספירות התחתונות. הסבר קצר בהמשך.
7 ספירות תחתונות לתיקון המידות (הסבר מפורט בהמשך):
3 הספירות הראשונות [חסד, גבורה, תפארת] – הן תוך – העבודה הפנימית, תיקון הלב
4 נוספות [נצח, הוד, יסוד, מלכות] – הן סוף – קשורות להשפעה
אפשר להיעזר כאן לצורכי הספירה עצמה
ואפשר להיעזר במדריך לשיפור עצמי, כאן שמלווה אותה
הספירה מתבצעת אחרי השקיעה (וצאת 3 כוכבים) כי זה הזמן בו מתחלף היום העיברי.
אם אנחנו רוצים לדבר עם אדם על הספירה ולהזכיר לו, יש להזכיר לו מה ספרנו אתמול, כדי לא להרוס לו את ספירת היום.
סדר 7 ספירות תחתונות לתיקון המידות (כי יש עוד סדר לספירות עצמן):
חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד — יסוד, מלכות —
סדר 10 הספירות (סדר השתלשלות מ-4 עולמות [אצילות, בריאה – בודדים בו, יצירה – מעטים בו, עשייה – רובנו בו]:
כתר בפני עצמו וגם [חכמה, בינה, דעת], חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות
מבחינת 10 הספירות, המלכות היא הנמוכה ביותר, היא המחברת לארציות, מורידה דברים לגשמי, שכן לפי השתלשלות העולמות, כל עולם נובע מהמדרגה הנמוכה ביותר של העולם העליון ממנו. מבחינת תיקון המידות, המלכות היא הגבוהה ביותר שכן היא אוצרת בתוכה את שאר הספירות התחתונות כך שבמובן מסוים, כל ספירה היא תחתונה ועליונה בו זמנית.
הספירות הן גם האורות, וגם הכלים (כלים = לקבלת האור).
גם אנחנו כלים לקבלת האור. כשישר, מתוקן וצלול בתוכנו, האור יכול לעבור (כי אור עובר רק בקו ישר, לכן אנחנו ישר-אל).
איך נתיישר? באמצעות תיקון המידות, והתיישרות עם הבורא (Aligned), להידמות לו (זה נקרא שיווי צורה "שיויתי ה' לנגדי תמיד"). הכלי, הוא הרצון בכלל… ולקבל בפרט. הכלי מושך אל תוכו את האור למלא אותו. כשהמשיכה וההמשכה נעשים בקדושה (בצורה נכונה), זה יתמשך לאינסוף, אנחנו נהיה כמו צינור, וצינור יכול להעביר שפע כל הזמן. כשאנחנו מושכים אורות בצורה לא נכונה (טומאה), זו קבלה לעצמי ואנוכי, ולכן מתפקד כמו חור שחור בולעני ואין לזה המשכיות ולכן גם אין ברכה – הכלי יתרוקן ויצטרך מילוי כל הזמן (שזה המצב שרוב בני האדם נמצאים בו – מביא תחושת ריקנות ולכן להתמכרות ולכלייה).
זו המשמעות של ספירת העומר בין השאר ובכלל.
לגבי תיקון המידות:
בכל שבוע מתרכזים בספירה אחת ובתוכה מגלים את שאר הספירות (מתוך 7 הספירות התחתונות). להלן מפת התמצאות:
1. שבוע ראשון, חסד: חסד שבחסד, גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד, הוד שבחסד, יסוד שבחסד, מלכות שבחסד.
2. שבוע שני, גבורה: חסד שבגבורה, גבורה שבגבורה, תפארת שבגבורה, נצח שבגבורה, הוד שבגבורה, יסוד שבגבורה, מלכות שבגבורה.
3. שבוע שלישי, תפארת: חסד שבתפארת, גבורה שבתפארת, תפארת שבתפארת, נצח שבתפארת, הוד שבתפארת, יסוד שבתפארת, מלכות שבתפארת.
4. שבוע רביעי, נצח: חסד שבנצח, גבורה שבנצח, תפארת שבנצח, נצח שבנצח, הוד שבנצח, יסוד שבנצח, מלכות שבנצח.
5. שבוע חמישי, הוד: חסד שבהוד, גבורה שבהוד, תפארת שבהוד, נצח שבהוד, הוד שבהוד, יסוד שבהוד, מלכות שבהוד.
6. שבוע שישי, יסוד: חסד שביסוד, גבורה שביסוד, תפארת שביסוד, נצח שביסוד, הוד שביסוד, יסוד שביסוד, מלכות שביסוד.
7. שבוע שביעי, מלכות: חסד שבמלכות, גבורה שבמלכות, תפארת שבמלכות, נצח שבמלכות, הוד שבמלכות, יסוד שבמלכות, מלכות שבמלכות.
השנה לגבי ימים (משתנה משנה לשנה), ספירות (אושפיזין) ומשמעותן:
תוך, עבודת הלב פנימה: חסד, גבורה, תפארת
כל ימי ו' – מוקדשים לחסד, המיוצג ע"י אברהם, מים – ירידה מגבוה לנמוך במתינות, השפעה שבשפע, קירוב (אהבה, נתינה, השפעה, שפע אינסוף, פתיחה והכנסת אורחים), אבן האודם (ראובן, אש האהבה העזה), יד ימין.
כל ימי שבת – מוקדשים לגבורה, המיוצג ע"י שרה שממנה יצא יצחק, שבט לוי, אש של יראה לכן זו השפעה שבהתגברות, בצימצום, במידה, ריחוק (יראה, דין/פחד, גבולות [לנתינה], להתגבר [על האוטומטים ומה שמפעיל אותנו, על הטבע הבהמי הנמוך שלנו], להגביר [את האהבה והאור], צמצום [העצמי ואנוכי], צדק, משמעת, ריסון עצמי, גבורת העקדה מן היראה), יד שמאל.
כל ימי א' – מוקדשים לתפארת, המיוצגת ע"י יעקב – ישראל לדעתי, מחברת ומאזנת (חמלה [איזון בין חסד וגבורה: לתת גם למי שלא מגיע לו], אמת, הרמוניה, איזון, מינונים, ויסותים, גשר, איחוד, חיבור, התבוננות נקייה, לפאר את הבורא מתוך ההתבוננות. המשך של ספירת הדעת, ומגיעה עד הכתר), לב, חזה ובטן (קו מרכז הגוף ימין/שמאל, קדימה אחורה, למעלה/למטה).
סוף, עבודה של השפעה החוצה: נצח, הוד, יסוד, מלכות
כל ימי ב' – מוקדשים לנצח, המיוצגת ע"י משה, קירוב (ניצחון [על היצר וההתגברות על האוטומטים והטבע הבהמי הנמוך שלנו], כנגד מה שחשוב להתנגד לו, משה הביא תורה ניצחית, העלאת המציאות לאינסוף, לניצחי, ניהול והשפעה כלפי מעלה, שאיפה, התמדה, שקדנות, עוצמה, חוזק), רגל ימין.
כל ימי ג' – מוקדשים להוד, המיוצגת ע"י אהרון, ריחוק (יראה, הודייה והודאה: הכרת תודה, הודאה וגילוי הלב, גילוי האמת, ענווה, הכנעה, התמסרות, הדר, מראֶה מרשים), רגל שמאל.
כל ימי ד' – מוקדשים ליסוד, המיוצגת ע"י יוסף, מחבר ומאזן (התקשרות מן העומק, מהיסודות, החיבור בין השמיים לארץ, בין פיזי [למשוך מעלה] לרוחני [למשוך מטה], חיבור בין כוחות מנוגדים, הטמעה, "צדיק יסוד עולם", ממחשבה למעשה, התגשמות, זרע, מלוא הפוטנציאל), איבר הרבייה הגברי (מקבל שפע מספירות קודמות וזורע אותו במלכות – הספירה הבאה. מביא לידי קיום, זרע בר קיימא).
כל ימי ה' – מוקדשים למלכות, המיוצגת ע"י דויד המלך ורחל (השפע האלוהי, הפיריון, שכינה, כל הספירות כלולות בה ונוצקות לתוכה, מנהיגות, והשפעה), איבר הרבייה הנשי.
המלכות למעשה אוספת אל תוכה פנימה את כל מה שנאסף באותה ספירה, כל אותו שבוע, והופכת אותו לקיים בעולם, באחדות יציבה ומאוזנת לאורך זמן.
השבוע האחרון, הוא השבוע של המלכות, למעשה מאגד בתוכו את סופי כל השבועות הקודמים (כל המלכויות) לכדי ספירה עגולה ושלמה אחת.
*כל* הספירות באות לידי ביטוי בכמה רבדים:
ברבדי הלב, המחשבה, הדיבור, המעשה.
הקשר שלי ביני לבין עצמי – הפנימיות, כלפי פנים, לב
הקשר שלי עם אנשים וסביבה – החיצוניות, כלפי חוץ/אחרים
מה שבפנים = מה שבחוץ. המציאות המתממשת בחוץ היא תמונת מראה ושיקוף של מה שמתחולל בתוכי בפנים (ולכן, בעצם אני אחראית לכל מה שקורה לי).
יש להתרכז במידות האלו מידי שבוע, ומידי יום, כי לכל יום יש אנרגיה משל עצמו ולכל ספירה שבתוך הספירה – העבודה שלה.
ראש, מוייחין. כמה מילים על ג' עליונות:
חכמה – מולד ה"מה", טרום הרצון, רעיון ראשוני, ידע, חכמות, מיוצג ע"י אבא (מוציא לפועל, ממוקד מטרה).
בינה – הבנה, להסיק דבר מתוך דבר, להביא לידי ביטוי את החכמה, להכיל אותה על העולם, לקיימה. הבחירה החופשית, גמישות ההשתנות, הכלת ניגודים, ושילוב הפכים, מיוצגת ע"י אמא.
[דעת] – מחברת בין החכמה לבינה, אמונה שהדבר יכול להתקיים במציאות, מוצא הרצון, "מוחין" = הקשר בין המחשבה להרגשה, בין השכל
ללב.
כתר – אור אינסוף. הרצון הראשוני טרום התגבשותו, לפני הבריאה, מחוץ לשאר הספירות, מושך מלמעלה, מכיל הכל ולא מכיל דבר.
עד כאן ההקדמות.
נספחים.
תרשים להתמצאות בגוף (אותו דבר קיים גם בתוך הראש, גם בכפות הרגליים, גם בכל הגוף)
חסד (יד ימין) וגבורה (יד שמאל) – הן המעשה, כפועל יוצא מהידיים שלנו. הן 2 ספירות שהן זוג, פועלות ביחד ומאזנות אחת את רעותה.
נצח (רגל ימין) והוד (רגל שמאל) – הן הדרך, כפועל יוצא מהרגליים שלנו. הן 2 ספירות שהן זוג, פועלות ביחד ומאזנות אחת את רעותה.
חכמה (ראש, צד ימין) ובינה (ראש, צד שמאל) – הן המוייחין, כשהדעת מחברת אותן. הן 2 ספירות שהן זוג, פועלות ביחד ומאזנות אחת את רעותה.
כדאי להתבונן קצת בעץ הספירות ולהבין את הקשרים ביניהן:
היסוד משפיע על הנצח וההוד, שהן זוג, ומאזן אותן.
התפארת משפיעה על החסד והגבורה, שהן זוג, ומאזנת אותן.
הדעת משפיעה על החכמה והבינה, שהן זוג, ומאזנת אותן.
קו ימין: חסד – נצח – חכמה
קו שמאל: גבורה – הוד – בינה
קו אמצע: תפארת – יסוד – מלכות – דעת
* * *
הספירה של היום ומחר כנראה תתעכב.