ספרנו הערב: 29.
הספירה לשבוע זה: הוד (אהרון הכהן), רגל שמאל.
מראֶה מרשים, הודאה – גילוי האמת בקול, והודיה – להודות על שהיה, הווה ויהיה, הכנעה, ענווה, יראה והדר בפני הבורא.
התחלנו ספירה חדשה הערב: הוד. האהבה והנתינה שבהודיה ובהודאה, בגילוי האמת. להודות על כל הקיים ועל כל מה שאינו קיים ולהתבטל בפני הבורא (אך לא עד הסוף, כך שתשאר ראוּיוּת). בעצם היכולת להודות על דבר, זה כבר מצמצם אותי ומכניס ענווה, שם את האגו שלי בצד – כי לא רק אני בעולם יש עוד מלבדי בשלב הראשון, ובשלב שני מבינים כי בעצם אין עוד מלבדו… והכל הוא אחד מושלם. אם ההתמדה (נצח) היא מנוע החיים, הענווה והכרת התודה והאמת (הוד) הם הדלק.
אהרון היה הכהן הגדול הראשון. משה היה אמור להיות אבל הוא לא קיבל זאת כי התווכח עם הבורא שרצה לשלוח אותו לגאול את העם. שניהם היו בדרגה המתאימה לתפקיד. משה העביר לו את התפקיד מתוך אהבה שלמה בליבו ואהרון אהב את אחיו משה אהבה שלמה. תפקידו היה להעלות את כל העם, וכמובן עבודת הקודש במקדש. הוא יכול היה להתמיר את כל החטאים של העם ולשחרר אותם ולאפשר לכולם לקבל אור. תפקידו היה להודות לאל על כל החסדים שנעשים עבור כולם ואני חושבת שבעבור זה הוא מייצג את ההוד. כמובן שגם בגדי הכהן, יראת הכבוד, ההוד עצמו שנבע מתוכו.
שאלות מנחות:
"אם מידת הסבלנות (נצח) היא מנוע החיים, הענווה (ההוד) היא הדלק המניע. כשם שגבורה ממקדת את החסד, כך ההוד מנתב את הנצח. הענווה היא השותף הדומם של הסבלנות וכוחה בשתיקתה. ההדר שבה נובע מהשלווה שהיא נוסכת. אין לבלבל בין ענווה, לחולשה ולחוסר הערכה עצמית. ענווה משמעה צניעות והכרת תודה – הוד, מלשון הודאה לה'. עליך להכיר שהעוצמה שבך ותכונותיך אינם בעצם שלך. הם ניתנו לך מהבורא למען מטרה גבוהה יותר מאשר סיפוק צרכיך. בכך שתכיר כמה קטן אתה, תבין כמה גדול באמת אתה יכול להיות. הסבלנות היונקת אנרגיה מההכרה בענווה, מעניקה לך חלק מ"כח הסבל" של הבורא. לא ניתן למלא כוס מלאה. כשאתה מלא בהרגשת "אני ואפסי עוד", אינך מסוגל לקבל יותר. ברגע שתרוקן את עצמך מכל ישות שהיא, תיהפך לכלי קיבול גדול יותר. ענווה נובעת מרגישות. זוהי בושה בריאה שמקורה בידיעה שאתה יכול להיות טוב יותר. הענווה היא תכונה מעשית הפועלת פעולת גומלין בין שאר המידות.
חסד שבהוד. בחן את מידת אהבתך, זו שנוצרה מתוך ענווה. ענווה אמיתית אינה מדכאת, אלא להיפך, גורמת לשמחה. ענווה ללא אהבה אינה יכולה להיות אמיתית, כיון שרק ענווה אמיתית מאפשרת לך להתעלות מעל עצמך ולאהוב את השני. גאווה במסווה של אהבה מבטאת אהבה עצמית או גרוע מזה, הפיכת אחרים לחלק מעצמך ומאהבתך העצמית. האם הענווה שבי גורמת לי להיות אוהב ונותן יותר? האם הענווה מגבילה אותי? האם אני ענו ושמח או ענו אומלל?
האתגר היומי: תן צדקה לפני שאתה מתפלל בענוה ומודה לה'. פעולה זו תחזק את תפילתך." (כאן)
קצת מהתשובות/מחשבות שלי:
לפני שנתיים, כתבתי על הענווה שמאזנת את הגאווה והאגו ולמעשה עושה מקום לאחר, ולדאות אתו כפי שהוא, כי אם הוא קיים, כך הוא צריך להיות. זה צמצום שאינו ביטול עצמי גמור, אלא לפנות מקום בתוכנו לאחר, ליקום, לבורא: לעשות מקום למקום. בגילוי לב, זו האמת. אנחנו צריכים לדבר יותר בגילוי לב.
לפני שנה, שתקתי לגמרי. אחרי האירועים שאירעו ואחרי שכך הטיח בי, שתקתי. בשתיקה הזו ישב בתוכי עלבון אבל גם ענווה. הרהרתי בכך הרבה מאז, איך זה, ברגע שגידלתי עמוד שדרה ומצאתי את הקול שלי, הורו לי בצורה קשה שכזו, לשתוק. זה ממש כאב לי בעומק הבטן.
השנה, אני מוצאת שהדיוקים האלו נעשים כל העת והם גם השנה עדיין בעבודה (לדעת מתי להרפות מדבר ומתי להתעקש, מתי לאחוז ומתי לשחרר, מתי להתבודד ומתי להתחבר – בדגש כרגע הוא על הצמצום. כמה שפחות להתערב, רק לכוון קלות, ברמז, בעדינות רבה, כפי מידתו של האחר המקבל). עד כה, אני עדיין ב"יותר מידי". שמתי לב השנה, כי בכל פעם כשדיברתי מתוך גילוי לב, הייתי יותר בהרמוניה עם היקום ואנשים וככל שדיברתי יותר מהשכל, כך התקלקלו דברים (כמו שקרה בשבועיים האחרונים לרוב שאני כבר סגולה מכל החבלות). כשמישהו נפגע ממני, אני נפגעת יותר (לכן זה תמיד עבורי סוג של סוף העולם). זה מזכיר לי את החרב המתהפכת. יש ריח טוב באוויר בחוץ הערב, כמו גם ירח מלא super moon השלישי ברציפות והאחרון לשנה הזו. מחר ערב שבת, יהיה י"ד באייר, זהו פסח שני. פסח שני הוא למעשה מועד ב', עבור כל מי שלא הקריב קורבן פסח בזמן הפסח. למה חשוב מועד ב'? כי אם לא השתתף באחדות עם העם, "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה" (ויקרא ז, כז).
ההיפוך/השלם.
חסד שבהוד – האהבה והנתינה שבהודיה ובהודאה. כשאני מודה על דבר, אני נמצאת בתודעה של אהבה ונתינה (אני נותנת תודה, הרגשה טובה).
הוד שבחסד – ההודיה וההודאה שבאהבה והנתינה. כשאני באהבה בתוכי, אני מודה על הכל, כי הכל נפלא ושופע ואני מעריכה את זה מאוד, אז תודה!
*נעזרתי ב: בידיעות כלליות מהמורה שלי ומר' נחמן מברסלב, ומהרב יובל הכהן אשורוב, ובמדריכים של חב"ד, שמלווים אותי גם השנה כפי שעשו בשנה שעברה. פוסט הקדמה כאן.
Deep Water Path: Public 