ספרנו הערב: 10.
הספירה לשבוע זה: גבורה (יצחק), יד שמאל.
גבולות, דין/פחד, התגברות, ביקורת, יראה.
האיזון וההרמוניה בין נתינה ואהבה ובין הגבולות שלהם. כדי שדבר יתאזן, יש להיות מאוד קשוב, להבחין מתי זה מעט מידי ומתי זה יותר מידי ולדייק את עצמי ככל שניתן, עד שמגיעים לאמצע, ואז יש לייצב ולשמור עליו. פעולת האיזון בעיני היא אומנות, כי היא דורשת את מיטב המיומנויות בעת ובעונה אחת: קשב עמוק, ויכולת לשים ממני יותר (לתת יותר ממה שהיה לי טיבעי בתחילה), כמו גם לדעת כיצד לצמצם עצמי, ואחרי שרכשתי מיומנות מספקת בשני אלו, יש לדייק גם את הגוון, או התדר. זה לדעת מה נכון בנסיבות מסוימות ולהצליח לעשות את הנכון והישר.
שאלות מנחות:
"לא רק אהבה חבויה בביקורת אלא גם רחמנות. יסודה של האהבה היא ההכרה בזכייותך ותכונותיך הטובות, כאשר הביקורת מנתבת ומכוונת עוצמות חיוביות ומשרשת את אלה שאינן. רחמנות היא אהבה בלתי מותנית. זו אהבה לשם אהבה. תפארת היא תוצאה של ביטול היש באופן מוחלט כלפי הבורא. אתה אוהב ללא סיבה – אתה אוהב מאחר ואתה חלק מאלוקים. האם מידת הביקורת שלי כוללת את יסוד החמלה?
האתגר היומי: היה רחמן לאדם אותו הוכחת." (כאן)
קצת מהתשובות/מחשבות שלי:
לדעת להיות זרע זה לדעת מתי להתכלות או להסתיים כדי שיוכל לנבוט נבט (נבט יוצא מהריקבון של הגרעין) ולפלס לעצמו דרך בחשכת האדמה בדרך לאור. אחרי שנדע להיות זרע, עלינו ללמוד להיות עץ: פשוט להיות. לעשות מה שעץ עושה, לצמוח ולתת פרי. למה אני אומרת את זה בהקשר הנוכחי? כי אם נדע להיות זרע ועץ, נדע להיות באיזון מיוצב לאורך זמן, כך שיתקיים בעולם. המשמעות של זה, זה להיות במהות.
כשהגבול או הביקורת מגיעים עם חמלה, הם מגיעים מרוככים ונוחים ללימוד והטמעה. השנה למדתי שכשאני כן צריכה לתת ביקורת, אני מוציאה את עצמי והדעות האישיות שלי ומשתדלת להוציא גם את הרגשות שלי מהחלטות שאני מקבלת, ומשתדלת להעביר את הביקורת עם אותה חמלה בצורה שתשקף לאדם את מה שאני רוצה לומר לו, בצורה שיוכל לבצע שיפור, כלומר זה מגיע עם ריפוד.
בשנה שעברה אני זוכרת שספגתי ביקורת מאוד קשה שהוטחה בי בלי שום רחמים, בלי שום ריפוד, אל תוך פצעים שהיו בי, זה בא מתוך מקומות פגועים ופצועים של הצד האחר… אבל לשמחתי הרבה הצלחתי לראות את המתרחש מגבוה וזה מה שעזר לי לעשות בעצמי שינוי מהותי, לא הנחתי לדברים לרסק אותי, גם אם מבחינה ריגשית כך הייתי, אבל זה עבר (דיי מהר האמת) וכבר מזמן בא לכדי ריפוי מלא שלם וגמור וכל זאת הודות לחמלה שיכולתי לחוש – אני חושבת שזה מה שאיפשר את השינוי והריפוי.
*נעזרתי ב: בידיעות כלליות מהמורה שלי ומר' נחמן מברסלב, ומהרב יובל הכהן אשורוב, ובמדריכים של חב"ד, שמלווים אותי גם השנה כפי שעשו בשנה שעברה.
Deep Water Path: Public 