להיות בת ים…

יש קולות מסוימים, שיש להם תדר, שמדבר עם הים שבתוכנו ומהדהד שם מבפנים הרבה מאוד עוצמות.

יש והקולות האלו מביאים לאיזה ריפוי.

יש והקולות האלו אומרים דברים ששום מילים לא יכולות לומר, גם לא הדממה.

יש קולות שמאפשרים לנו לגלות את הקול שלנו, לשמוע ולהשמיע אותו.

יש אנשים בעולם, שכלל לא שמעו אותי, בין אם זה קשוב לעוצמת הקול שלי או ליכולת השמיעה שלהם.

יש אנשים בעולם, שהקול שלי היה בעבורם אדוות מים חולפת.

יש אנשים בעולם, שהקול שלי נוכח בתוכם והם שומעים, גם כשאני שותקת.

אחרי שמצאתי את הצורה והצבע שלי, כעת גם הגיע הקול.

זה יפה לראות איך כל חלק חוזר בתורו הביתה (כי יש בית) ומתגבש ומתחבר עם חלק אחר,

ומצטרפים עוד נחילים של חלקים. אלו שהגיעו, התחברו כמו טטריס מושלם ואז קוראים לחברים שלהם לבוא גם…

ואלו מתקבצים בתורם, כל חלק לחלל שלו.

זה יפה לראות את המעשה, מהצד (ומבפנים) את כל החללים מתמלאים בנוכחות מאירה.

לראות אותי, כפי שאני.

כתיבת תגובה