הנה, הסתכלת על הכל ממקום גבוה, את רואה כמה ראית?רוצה שתראי כמה ראית. ראית את המשפחה שלך, ראית אותה, ראית את אח שלך, וראית את הבחירות של כולם - גיברת, מבחינתי גדלת כעת!זה בדיוק מה שחשבתי להגיד לך: תהיי בחמלה כלפיה, קשה לה יותר ממה שקשה לך, לכן היא נלחמת. לכי תדעי איזה גילגולים תוקעים … המשך קריאת הפוסט שיחה עם חברה

בבקרים אני יושבת בקצה המטבח ליד העציצים, מול החלון כי יש שם שמש לשעתיים. אני קוראת בספר שמלמד על קרני הבריאה.... מקשיבה לתוכים הירוקים ומתענגת על הרוח שמניעה את העלים המלבלבים, ואז אני מסתכלת על העציץ שלי.. זה כבר שבועיים ככה, עם הניצנים האלו והנבטים החדשים. עוד אחד נבט הבוקר. אני מסתכלת עליו וחושבת: איך … המשך קריאת הפוסט אביב בחוץ (ובפנים)

בעולמות אחרים אין מחזיק בחוטים ואין בובה וגם אין צופה וגם אין במה.הלוואי ואנשים ירגישו ראויים לחופש ולשיחרור מכל הכבלים כולם: הנראים והבלתי נראים, אלו הקושרים ואלו הנקשרים, אלו האוחזין ואלו הנאחזין בשאינו משרת את טובתם הנעלה ביותר.חג החירות בפתח. אני חושבת שזו טעות כשמישהו מחפש שליטה (על כל פניה). שליטה היא אשלייה גמורה, ריקה … המשך קריאת הפוסט על החירות ואור(ה)

כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לִפְקֻדֵיהֶם֒ וְנָ֨תְנ֜וּ אִ֣ישׁ כֹּ֧פֶר נַפְשׁ֛וֹ לַיהוָ֖ה בִּפְקֹ֣ד אֹתָ֑ם וְלֹא־יִהְיֶ֥ה בָהֶ֛ם נֶ֖גֶף בִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם: שמות ל' בפרשה זו, אלוהים פוקד את העם, במחצית השקל (לא לספור, לספור כמו ספר, לשים גבול, והעם הוא אינסופי), מש מקבל את לוחות הברית הראשונים (שנכתבו באצבע אלוהים), העם הורג את חור (סבא של בצלאל שיכין את … המשך קריאת הפוסט פרשת כי תישא

לפעמים, לפעמים בא לי פשוט לצעוק על כולם, שיעוררו! שיראו כמה אור עצום יש מסביב כמה חכמות שיכנסו בצעד בוטח אל תוך האורות האלו וירגישו גם... לפעמים אני מרגישה שהגוף שלי קטן מכדי להכיל את הכל.. ויש בי צורך עצום לחלוק את הדברים, אבל אין לי אל מי לדבר.. אנשים לא שומעים, אנשים לא מבינים, אנשים … המשך קריאת הפוסט פרשת תצווה.

זה קרה שוב גם הערב... גוג ומגוג. סגרתי את יום העבודה, ואני עדיין בהיפר.. לא נרגעת והגוף תשוש מכל ההיפר הזה (ומסינכרון הגופים שגם ככה מתרחש עדיין), מטפלת בעצמי חלקית.. כמעט כל התשומת לב לעבודה.. ואמוציות קשות שלפעמים עולות בגלל העבודה.. ואז, בדיוק כשאני נפרדת ומניחה למייל העבודה, לא עוברות 2 דקות, בום טרח: הפסקת … המשך קריאת הפוסט הגיגים 2

15.03.2020 = היום העברתי את כל המערכת לעבודה מהבית. עבדתי כמו פסיכית משש בבוקר (מהבית) ונוסף לי עוד צוות לנהל. מרחוק. אני מתוקתקת ומסודרת ומאורגנת, ומסתבר שעם ניסיון של כמעט 6 שנים בניהול מרחוק.. לא שמתי לב שהתכוננתי לכאן ועכשיו בעצם כל הזמן. עבדתי מהבית ואפילו לגשת לשירותים לא היה מתי. טלפון, צ'אט, מייל מול … המשך קריאת הפוסט הגיגים.

היו כל כך הרבה פעמים… פעמים בהן ספרתי עד עשר, פעמים של התרגשות ואף התפעמות, פעמים של שמחה, פעמים של עצבות, פעמים בהן ליבי פעם בחוזקה, פעמים בהן התחלתי לספר כי "פעם היה..", אבל היתה רק פעם אחת, בה היתה התחלה. ההתחלה הראשונה, התחלת ההתחלות כולן, התחלת הזמן בעצמו: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת … המשך קריאת הפוסט בפעם הראשונה…

אהבה בימים האלו... היא אהבה שלא מתגשמת, אהבה שלא באה לידי מגע. אהבה שכל הגוף מרגיש, והוא אינו מתחבר לגוף אחר. זו האהבה שבבידוד. זו האהבה הזו שהחום שלה מאוד עדין, כמעט ואינו חום אבל הוא מספיק גבוה כדי להחשיב ככזה. זו האהבה שלא מתממשת. אהבה אצילית וזקופה שיש בה הרבה מאוד הקרבה, הקרבה של … המשך קריאת הפוסט אהבה בימי קורונע

יש קולות מסוימים, שיש להם תדר, שמדבר עם הים שבתוכנו ומהדהד שם מבפנים הרבה מאוד עוצמות. יש והקולות האלו מביאים לאיזה ריפוי. יש והקולות האלו אומרים דברים ששום מילים לא יכולות לומר, גם לא הדממה. יש קולות שמאפשרים לנו לגלות את הקול שלנו, לשמוע ולהשמיע אותו. יש אנשים בעולם, שכלל לא שמעו אותי, בין אם … המשך קריאת הפוסט להיות בת ים…